אע"ג דבמתניתי' סוף כתובות) איתא הכל מעלים
כו' היינו דוקא מי שיש בידו לקדש את עצמו שם
ולהתטהר ולעבוד ד' תמיד בכל לבו והוא נקי כפיים
ובר לבב כדכתיב מי יעלה בהר ומי יקום במקום קדשו
קי כפים ובר לבב ור"ל נקי כפים בין אדם לחבירו
לאחר שיתקן כל מה שחטא בין אדם לחבירו לא
מבעי בדברים הנוגעים בממון שלא יועיל לו אפילו
הביא כל אילי נביות וכל הסיגופים ותעניתים וכל
המצות לא יועיל לו עד שיחזיר את הגזלה או את
התשומת יד אלא אפילו אם חטא לחבירו בדברים צריך
לפייסו עד שיתרצה וזה כולל כל המצות שבין אדם
לחבירו (ולכן רצוני לחבר לחיבור הזה שער צדק שהוא
מכל ענינים דבין אדם לחבירו הדינים המפוזרי' בש"ע
ח"מ אם יזכני ה' להדפיסו) ואח"כ בר לבב והוא
כולל כל הדינים שבין אדם למקום וכ"כ בכלבו
סי' קכ"ז בשם מהר"ם וכ"כ השל"ה בשם החרידים
שמי שאינו מתקדש ומתטהר שם מוטב שלא יעלה
ג)צריך שיהי' בקי בכל הדינים המבוארים בספר הזה
בכדי שלא יצא שכרו בהפסדו כי הרבה דינים יש שיכול
לבא לידי מכשול וזהו גם כן כוונת ר"ח כהן
שכתב תו' סוף כתובות) וז"ל שאין מצוה בזה"ז
לדור בארץ ישראל שהרבה מצות תלוים בארץ
פדק יא
בינת
הכמת שער משפטיארץפרק יא אדם מד
ואי אפשר להזהר בהן וענשם מרובה עכ"ל ואין
כוונתו מחמת שבטלה קדושת הארץ דא"כ ל"ל לכתוב
שהרבה מצות תלוים כו' אלא כוונהו כיון שיש הרבה
דינים ועונש' מרובה ואם אינו יכול להזהור בהם מיטב
שלא יעלה (והרמב"ן חשב למצות עשה מצות דית א"י
אף בזמה"ז ואף שבעל מג"א דחה דבריו מדברי ר"י
שאמר כל העולה מבבל לא"י עובר בעשה שנאמר
בבלה יבואו לק"מ חדא דלא קי"ל כר"י ועוד דאפילו
לר"י דוקא מבבל ומה שהקש' דאיך יבטל נביא מ"ע מה"ת
לק"מ דדוק' אם עוקר המצוה לגמרי אינו יכול אבל לפי
שעה יכול לבטל וגם זה לא אמר בבל' יבואו אלא עד כלות
ע' שנה ואפילו לר"י אינו אלא עד ביאת הגואל (א)
ד)מי שאין ידו משגת לפרנס א"ע שם וצריך להטיל
עצמו על הציבור ובח"ל מפרנס א"ע ביגיע כפו אין
ספק שמוטב לו לדור בח"ל וכמה הפליגו חז"ל במעלת
המפרנס את עצמו ביגיע כפו ומהר"ם שיף בסופו
בלקוטיו כתב שזהו כוונת חז"ל שאמרו מוטב לאדם
לעבוד ע"ז ולא יצטרך לבריות ר"ל ע"ד שאמרו חז"ל
כל הדר כו' (ב)
מי שיש לו אב ואם ומוחים בידו מלעלות צ"ע
אם מחוייב לציית אותם מדין כיבוד או דינו כשאר
מצות שאם יצוו לאדם לבטל א' מהמצות לא ישמע
להם
אדם
(א) הרא"ש כתב סוף כתובות בשם מהר"ם דהא דאיתא בירושלמי היא אומרת לעלות כו' אין כופין אותו
דלא כש"ס דילן מיירי בזמה"ז והקשה הטור דא"כ למה כופין אותה ועוד דמה שכתב בזמה"ז והנה א"ל שכונת
מהר"ם אין מצוה מחמת שנתבטלה קדו שתה וכמו שהבין הטור בכונת מהר"ם שהרי בכלבו סי' קכ"ז כתב בשם
מהר"ם שאם עולה להתקדש ולהטהר שכרו מרובה ולכן נ"ל דכונתו דבשלמא בזמן המקדש שכל איש ואשה היו
בקיאין בכל הדינים ואפילו בטומאה וטהרה ולפיכך גם היא יכולה לכוף אותו משא"כ בזה"ז דנפישי ע"ה ואפי'
הלומדי' עפ"י הרוב אין בקיאין בדינים ההם לכן היא אינה יכולה לכוף אותו שיכול לומר אין אנו בקיאים בדינים

ואין ביכולתי לפזר ממון להחזיק בביתי חבר לתקן כל מאכלי משא"כ הוא יכול לכופה שיאמר אחזיק בביתי
חבר לתקן כל דבר
(ב) ועם זה ישבתי בפ' בהעלותך שאמר משה ליתרו לך אתנו והטבנו לך כו' ויאמר יתרו כו' ויאמר משה כ'
והיה מהטוב כו' והם דברי מותר שהרי כבר אמר לו בתחלה והטבנו לך ועוד למה הוסיף עכשיו בדבריו ושינה
ממה שאמר לו בתחלה. ואמנם גרים אין להם חלק בארץ ואמר משה והטבנו לך כי ה' דבר טוב על ישראל
היה כלם עשירים וניטיב לך במתנות עניים ולכן השיב יתרו לא כי אל ארצי כו' כי מוטב שישאר בח"ל ויתפרנס
ישלו ולכן השיב לו משה והיה בהטוב ההוא ר"ל מחלקנו ניתן לך חלק ולכך נתנה לו דושנה של יריחו