הכמת שער משפטי ארץפרק י יא
אין חייב אא"כ יש לו ה' צאן ויהיה הגיזה של כל
אחד ואחד לא פחות ממשקל י"ב סלעים עד שבין
הכל הוא משקל ס' סלעים שכן קבלו חז"ל ואם היה
אחד מהם הגיזה פחות מי"ב סלעים אע"ג שבין הכל
עולה ס' סלעים פטור
השותפים חייבים ובלבד שיהיה דכל א' מהם על
חלקו לא פחות מן ה' צאן הגוזז שיעור הנזכר
היה לו צאן וגזז אחד מהם ומכר הגיזה ואח"כ גזז
הנשארים או שלאחר שגזז אחד מהם מכר מקצת
הצאן כיון שבתחילת הגיזה חל עליו המצוה ולכן חייב
ואפי' גזז הנשארים אפי' לאחר כמה שנים
היה לו גיזה טובה ורעה לא יתן מן הרע על
היפה אלא מכל אחד ואחד בפ"ע ואם נותן מן
היפה על הרע תע"ב:
)ראשית הגז הוא חולין לכל דבר לפיכך נותנים
אותה לכהנת אפי' הנשואה לישראל
)דין הלוקח גז צאנו של נכרי או של חבירו מבואר
בש"ע י"ד סי' של"ג
בינת
אדם

פר
דין דינים פרטים הנוהגים בארץ
קדושת הארץ אעפ"י שלעני' תו"מ לדעת הרב
פוסקים בטלה קדושתה ואינו חייב אלא מרב'
לעני' גוף קדושתה אינו תלוי כלל בישראל אלא
מקודשת ועומדת מיום שנבראה שהרי אברהם אבינו
לא היה יכול לעמוד עליה לידע השר המושל שם
(כדאיתא במדרש ובזוהר) וליצחק נאמר גור בארץ
הזאת שאין ח"ל כדאי לך ויעקב כתיב ויקן את חלקת
השדה ופירש ר' אברהם ב"ע להודיע חשיבת הארץ
שכל שיש לו חלק בה כאלו יש לו חלק לע"ה ואמר
זה שער השמים וכתיב העם היושב בה נשוא
עון ור"ל שהק"בה מעניש אותם כדי לנכות אפילו המזידי'
מעוונת הקטנים  וכתיב ארץ אשר ה' אלקיך דורש
אותה עיני ד' אלקיך בה מראשית השנה ואעפ"י
שבכל העולם משגיח הקב"ה כדכתיב עיני ה' משוטטת
בכל הארץ מ"מ בכל העולם אינו אלא משוטט ושם
משגיח בפכטיות ועין בכפתור ופרח שמאריך בזה.
ב) ואמנם לא כל הרוצה ליטול השם לעלות יעלה
אע"ג
אדם
פרק י
כו' וקי"ל דאדם עושה כל שדהו בכורים והלבוש דחק עצמו בדרך דרוש ע"ש והנה מלישנא דש"ס בעירובין
ל"ז ופסחים דף ל"ג ופ"ב הגז משמע דנפקא להו דראשית משמע שיהיה שיריה ניכרין אבל הרמב"ם בפירושו
בתרומה ובחלה כ' דנפקא לי' מדכתיב בחלה מראשית עריסותיכם ודרשינן ולא כל ראשית וכ"כ רש"י בחומש
בפ' שלח עפ"י ספרי וצ"ל דילפי' תרומה מחלה ולפ"ז לק"מ אך עדיין קשה שהרי בבכורים כתיב ג"כ ולקחת
מראשית וצ"ל דשאני בכורים דכתיב ראשית בכורי כל ומדכתיב כל מזה מרבינן דאפי' הכל.
לפי הש"ס דידן דנפקא ליה מדכתיב ראשית קשה וצ"ל דודאי תובת ראשית פרושו בתחילה כמ"ש
רש"י בתחילת פ' בראשית ואמנם במקום שא"א לומר דפירושו בתחילת הדבר ע"כ צ"ל דבא למעט
ור"ל הראשונה אבל לא השניה כמש"כ רש"י בחומש פ' שלח מדכתיב ראשית עריסותיכם ה"א עיסה ראשונה

שיבואו לארץ ע"ש ולפ"ז בגז די"ל דר"ל שיתן תיכף בהתחלת הגיזה כדאיתא בכל הפוסקים וא"כ מנ"ל לומר
שיתחייב שיניח שיריים דאדרבא הסברא נותנת שכל המוסיף יתברך וכן בבכורים המצוה תיכף כשיראה תאנה
שביכר אשכול שביכר יעשה אותם ביכורים כדאיתא בבכורים א"כ מניחן פירושו עפ"י פשוטו והמוסיף יתברך
משא"כ בתרומה וחלה ל"ש לומר ראשית דגנך או ראשית עריסותיכם התחלת הדבר כי הכל נגמר בפעם א'
וגם ל"ש לומר הראשונה ולא השניה ולא ס"ל דה"א עיסה ראשונה כשבאו לארץ אע"כ דה"ק שיהיה שיריה
ציכרים כדי שתהיה נקראת נגד השירים ראשית והא דבעינן קרא בבכורים בכורי כל לרבות דמותר לעשוה
כל שדהו בכורים ולפ"ז ל"צ קרא לזה י"ל משום דכתיב שם ולקחת מראשית ולא כל ראשית כדרשת הספרי

בתלה לכך אצטריך לרבות וע"כ מראשית למעוטי שאר פירות כדאיתא במנחות דף פ"ה
