
הכמת
יג) אם פרחה הגפן ויצאה מנה זמורות חוץ לערי'
או גפן יחידה שיצא ממנה זמורה חוץ לעבודתה
הינחוץ לששה טפחים רואים אותה כאלו משקולת
בה עד הארץ ואסור לזרוע תחתיו אבל מן
צדים מותר חוץ לו' טפחים שהיא עבודת הגפן
המותח זמורה מאילן לאילן אסור לזרוע תחתיו
יד) קשר חבל או גמי בזמורה וקשר הראש הא'
באילן הרי זה מותר לזרוע תחת החבל ואם מתח
חבל זה כדי שיהלכו עליו השריגים הרי הוא כאפיפיריות
ואסור לזרוע תחתיו
ט)כבר בארנו שאעפ"י שמרחיק בין הזרע ובין הגפן
כשיעור צריך להזהר שלא תסכך הגפן על הירק
יסכך הירק על הגפן היו שרשי הגפן יוצאים
חו
לתוך ד"א שבין הכרם והתבואה יעקר היו שרשי
התבואה יוצאים לתוך ד"א מותר
טף) כל ההרחקות והשיעורים שמרחיקים בין גפנים
והתבואה והירק אינו אלא בא"י או בסוריא אבל
בח"ל מותר לזרוע בצד הגפנים בתוך הכרם לכתחילה
אבל לא הגפנים דשרשי הזרעים מכוסים בתוך שרשי
הגפנים וה"ל הרכבה והרכבה אסור אפילו בח"ל
מה"ת וכן אסור בח"ל מדרבנן לזרוע ב' מיני ירק או
תבואה עם החרצן במפולת יד ואם זרע במפולת יד
בח"ל או שידע שנזרע במפולת יד הרי אותו הירק
והתבואה אסור באכילה והוא שידע בוודאי שזה הוא
הירק והתבואה כגון שרואה אותו לוקט מזה אבל
אם נסתפק מותר ובזרע בצד הגפן יש אומרים דמותר
וי"א דגם בזה אסור בוודאי:
פר
דין ערלה (ביו"ד סי' רצ"ד)
כתיב כי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל
וערלתם כו' את פריו כו' ואע"ג דכתיב כי תבואו
חל הארץ ומשמע דוקא בא"י אסור ערלה מ"מ הלמ"מ
ערלהאסור אפילו בח"ל ואין חילוק אם הוא של
שראל או של גוי ובין בפני הבית או בזמה"ז לעולם
ואין חילוק בין א"י לח"ל אלא דבא"י אפילו
ספק ערלה אסור כדין כל איסורי תורה ובח"ל כך
שערמשפטיארץ פרק הו אדם מ
נאמרה הלמ"מ דספק מותר כיצר כרם שיש בו נטיעות
של ערלה ושל היתר וענבים נמכרים חוצה לו בא"י
אסור ובסוריא אם לא יודע שהובאו מאותו כרם
מותר ובח"ל אפילו יודע שהובאו מאותו כרם מותר
רק שלא יראה שנבצרו מנטיעות של ערלה דאז
הוי וודאי ערלה:
)ולא מבעי בזה דעכ"פ יש שם גם ערלה דאסור
ללקוט ביד אפילו אם הוא ספק אם יש בהם
כלל נטיעות של ערלה אלא שיש שם נטיעות רכות
מאוד (כן נ"ל דא"כ למה נחזיק איסור) אפ"ה לא
ילקוט הישראל ביד אלא כשרואה שהעכו"ם בוצר מותר
ובא"י אפילו זה אסור ובסוריא מותר
ג) אסור ללקוט לעכו"ם פירות מאילן שלו שהוא ערלה
משום שנהנה במה שמחזיק לו העכו"ם
טובה ע"ז וערלה אסור בהנאה
הצוטע עץ מאכל מונה לו ג' שנים מעת נטיטתו
וכל הפירות שיהי' בו בתוך ג' שנים אסורים
בהנאה לעולם אפי' לאחר ג' שנים ולא מהני להם
פדיון בין עיקר הפירי בין הגרעינים ובין הקליפות כגון
גרעיני אגוזים ורמונים והנץ של הרימון דכתיב את פריו
ודרשינן הטפל לפריו (ועין במה שכתבתי בנ"א בהשמטת
ע"ב על השער) והזגים [הגרעינים של ענבים והתמד
העשוי מהם והפגים והתמרים שאינם מתבשלים
והענבים שלקו ואין נגמרים בבישולם כולם חייבים
בערלה ופטורים מרבעי דברבעי כתיב פריו ולא כתיב
את ודרשינן פרי אתה פודה ולא מה שאינו פרי
(עין שם בנ"א ובהלכות ברכות כלל נ"א סי' ה') וי"א
דתמרים שאינם מתבשלים אסורים אף ברביעי
אבל העלים והלולבים ומי גפנים דהיינו כשחותכים
הגפן נוטף ממנו כמו מים מותרים משום ערלה
דכל זה אינן טפילים לפירי אלא טפילים לאילן
האביונות והתמרות והקפריסין של צלוף (האביונות
הם הפרי עצמו וקפריסין היא קליפה גדולה שסביבת
הפירי והתמרות בתוך העלים גדילים כעין תמרים
ובולטין בעלין כמו בעלין של ערבה) חייבנם בערלה בד"א
בארץ ישראל משום חומרא חשבינן הכל פרי אבל
בח"ל אינו אסור אלא האביונות שהם עיקר הפרי אבל
הקפריסין והתמרות מותר
