חכמת
ביניהם דרך היחיד או דרך הרבים או גדר הנמוכה ויהיה בו ה' גפנים ב' כנגד ב' ואחד יוצא זל
מי"ט מצטרפות להיות כרם ובלבד שלא יהיה ברחב אבל עריס אפי' שורה א' נקרא כרם לפיכך הני
בד"א שהי' בין כל גפן וגפן מארבע אמות עד ח'
אמות אבל אם היה בין שני שורות ח' אמות חוץ
ממקום הגפנים הרי אלו כמובדלות זו מזו ואינו כרם
אחד ואינו מראיק אלא ששה טפחים מכל שורה וכן
אם היו ביניהם פחות מד' הרי אלו כגפן יחידה
היו גשורות אעפ"י שיש ביניהם פחות מד"א
הרי אלו כרם ורואין את האמצעות כאילו אינן
הא דאמרינן דגפן יחידה מרחיק ממנו ו"ט
דוקא שעומדת במקום שאינו מוקף מחיצות או אפי'
בחריץ או נקע שאינו עמוק י"ט ורחב ד"ט אבל אם
היתה עומדת בחריץ ונקבע עמק י"ט ורחב שפת
החריץ ד"ט וכן אם גפן יחידה היה עומד ממקום
שמוקף גדר גבוה י' ורחב ד' לא מהני הרחקת ו"ט
אלא לכתחילה רחוק ארבע אמות לכל רוח ואח"כ
יזרע ובדיעבד אם זרע לא קדש:
גפן שעלה העץ שלה מן הארץ מעט ואח"כ נעקם
ונמשך על הארץ וחזר ועלה כמו ארכובה כשמודדים
אלא מסוף ארכובה לא מעיקר ראשון
הגפנים שגדלו כברייתם והשריגים והאשכלות שלהם
מושלכים בארץ הם נקראים כרם אבל העושה
כמו מטה או כמו שבכה גבוה מן הארץ כדי שיהיו
האשכלות והשריגים נמשכים עליה והגביה נוף הגפנים
מן הארץ על אותה המטה והדלה אותו הרי זה נקרא
עריס ואותם הקנים וכיוצא בהם שעשה מטה מהם או
שבכה והדלה עליהם את נוף הגפן הם נקראים
אפיפיריות ודינים אחרים לעריס
אע"ג דכרם לא נקרא עד שיהיה שם ב' שורות
שער משפטיארץ פרקה
אדם
הדדך יותר משמונה אמות: שורה א' של חמש גפנים או יתר וערסן ע"ל
כותל גבוה י"ט וכיוצא בו או שנטעם בצד חרי
עמוק י' ורחב ד' הרי אלו נקראים עריס וצרין
להרחיק מן העריס ד' אמות ואח"כ יזרע כדר
שמרחיק מן הכרם ושאר דיני עריס עיין בש"ל
סי' רצ"ו
ט)כל הזורע תחת השריגים והעלים היוצאים מהגפן
הרי זה זה קידש ואעפ"י שהזרע רחוק מעיקר הגפן
כמה אמות:
)הדלה את הגפן על מקצת אפיפיריות יזרע
תחת המותר ואעפ"י שאין עליהם לא עלים ולא
שריגים ואם זרע הואיל ואין הזרע תחת סכך הגפן
הרי זה מותר וכו אם הדלה את הגפן על מקצת בדי
אילן שאינו עושה פירות כגון הארז וברוש אבל אם הדלה
על מקצת אילן מאכל הרי זה מותר לזרוע תחת בדי
אילן שלא נמשכו עליהם שריגי הגפן שאין אדם
מבטל אילן מאכל לעשותו אפיפיריות לגפן ומ"מ אותו
הבד שנמשך עליו הגפן אסור לזרוע תחתיו (תוי"ט
בין הגפ' ובין הזרע ו' טפחים או ד"א אי' מודדים פ"ו מ"ד ואם נמשכו השריגים אחר שזרע וסכנו
על הזרע הרי זה מחזירם למקום אחר.
)אבל הזורע תתת מותר אפיפיריות או תחת
מותר אילן סרק ונמשכו שריגי הגפן וסככו על
הזרעים הרי זה אסור לקיימו וגם לא מהני להחזיר
השריגים אלא עוקר הזרע (א)
יב) הקנים היוצאים מן העריס וחס עליהם לסוסקם
כדי שלא ישחית האפיפיריות הרי זה מותר לזרוע
תחתיהם ואם הניחם כדי שילכו עליהם השריגים
והעלים היוצאים הרי זה אסור לזרוע תחתיהם
יג
אדם
פרק ה
בינת
(א) משמע אבל הגפן מותר וצ"ע למה ונ"ל דלא נאסר הגפן עם הזרע אא"כ שזרע בכוונה שניהם יחד ולכל
לעיל פ"ד סי' ה' אסור שניהם משא"כ כאן שלא נעשה איסור בגפן רק בזרעים רק שממילא נמשך הגפ
לכן הגפן מותר וכן לעיל פ"ד סי' י"ז בסערתו הרוח לפניו וראה הזרעים אסורים והגפן מותר ואם נתכווי]
לקיים הרי נעשה האיסור בשניהם אזי שניהם אסורים ולפיזה נראה לי מה שכתב רמב"ם בפ"ח הלכה י"א
הדגן חדלק לאו דוקא דגן דהוא הדין הענבים וכל שכן הוא שהרי הדגן גזרע בהיתר וכ"ש הענבים)
