חכמת
התוספתא ודלא כתוי"ט שהבין שהוא הכל א')
יב) אנס שזרע הכרם ויצא מלפניו יקצר הזרע מיד
ואפילו בחוה"מ אע"ג שאינו דבר האבד מ"מ משום
מראית העין שלא יהא נראה שכוונתו לקיים ואפילו
אם יצטרך להוסיף לפועלים שליש יותר משאר ימות
השנה אבל אם מבקשים ממנו יותר משליש או שאינו
מוציא פועלים הרי זה אינו צריך לשכור פועלים מה
שימצא כדי לקצור אלא מבקש פועלים בנחת כפי הישר
בעיניו ואצ"ל להוסיף על שכירתם הידוע וקוצר כדרכו
ובלבד שלא ישהא כ"כ עד שתוסיף מאתים דאז יאסר
הכל (עיי' ברמב"ם מה שכ' ה"ז מבקשו בנחת וקוצר כונתו
כמש"כ עפ"י פירושו במשנה)
יג) מאימתי תבואה או ירק מתקדשת משישרישו
וענבים משיעשו כפול הלבן שנאמר המלאה הזרע
ותבואת הכרם עד שיזרע זה דהיינו התבואה ויהיה
זה תבואה דהיינו הכרם אבל תבואה שיבשה כל צרכה
וענבים שבשלו כל צרכם אינם מתקדשות כיצד תבואה
שיבשה כ"צ ובא ונטע גפן בתוכה וכן ענבים שבשלו
כ"צ וזרע תבואה או ירק בצידה אעפ"י שאסור לעשות
כן אבל און מקדשין
יד) כרם שלא הגיעו ענביו לפול הלבן אלא שעדיין
הוא בוסר וזרע בתוכו ירק או תבואה והשרישו
הרי זה לא קידש כיון שהענבים עדיין לא הגיעו לפול
כוון שנעשה איסור בזריעה זו וכבר נשרשו
קונסין אותו ואוסרין הזרע אפילו בהנאה כיון שבהם
נעשה איסור אבל הבוסר שתלש קודם שנתוספו אעפןי
שלא עקר הזרע מ"מ מותר אפילו באכילה שהרי בהם
לא נעשה איסור שהיו נזרעים בהיתר אבל עקר הזרע
קודם שנעשה כפול מותרים עכ"פ בהנאה. מקצת' נעשו
כפול ומקצתם לא נעשו את שנעשו נתקדשו ושלא
נעשו מותרים
טו)ענבים שנעשו כפול וזרע בצדם ולקט הזרע
קודם שישריש ה"ז מותר בהנאה ולראב"ד אף באכיל'
ולפי שא"א בקיאים בפול (כמ"ש בא"ח סי' ר"ב)
ולכן צריך להחמיר בכולם (כן נ"ל לפרש דברי הרמב"ם
ועי' בכ"מ)
ט)גפן שיבשה לגמרי עד שנראה לכל שהיא יבש
מותר לזרוע בצדה שהרי היא עץ יבש אבל אם
יבשה לגמרי אלא שנתיבשו העלין שלה ונופלים
שער משפטי ארץ פרק ד
אדם לט
אסור לזרוע בצדה ירק או תבואה ואם זרע לא
קדש וי"א דאפילו יבש לגמרי אסור משום גזרה וכן
הזורע בעציץ שאינו נקוב המונח בכרם לא קידש אבל
עציץ נקוב הרי הוא כארץ
היתה שדהו זרועה ירק או תבואה ונמלך ליטע
בה גפני' הופך את הזרעים במחרושה ואח"כ נוטע
ולא יטע ואח"כ יהפוך היתה נטועה גפנים ונמלך לזרען
משרש את הגפנים ואח"כ זורע הזרעים ואם רצה לקוץ
את הגפנים עד שלא ישאר מהם אלא פחות מטפח
סמוך לארץ הרי זה מותר לזרוע ואח"כ יחזר וישרש
את הנשאר בארץ:
)כיון שאינו אסור מה"ת אא"כ זרע בכוונה ולכן
היה עובר בכרם ונפלו ממנו זרעים או שיצאו
עם הזבלים או עם המים או שהיה זורה או זורע
בשדה לבן וסערתו הרוח ונפלו לכרם וצמחו ה"ז לא
נתקדש שנאמר אשר תזרע וזה לא זרע ומ"מ חייב
לעקור כשיראה ואם קיימם ה"ז קידש
יט) סערתו הרוח לפניו וראה הזרעים שנפלו
לכרם ה"ז כזורע וצריך לאבדם כ"א ואחד לפי דרכו
ולכן אם צמחו ועדיין הם עשבים יהפכם במחרישה ודיו
ואם מצאן שנעשו אביב ינפץ אותו אביב כדי להשחיתו
ואם מצאה שכבר נעשה דגן הריזו תשרף ואם ראה
וקיימן הרי אלו ישרפו
הגפנים
עם
אותן
הסמוכות להם
פר
דין שיעור ההרחק בין גפנים לזרעים
הבא לזרוע בצד הכרם מרחיק ממנו ד"א מעיקרי
הגפנים וזורע ואם גפן יחידה היא מרחיק ממנה
ו' טפחים וזורע היתה שורה א' של גפנים זו בצד זו
אפילו הן מאה אין זה כרם אלא כגפן יחידה ומרחיק
מן השורה ו' טפחים וזורע היו ב' שורות הרי
זה כרם וצריך להרחיק ד"א מכל צד ואח"כ יזרע
ב) כמה יהי' בכל שורה ג' גפנים או שיהיה שורה
אחד שלג' גפנים ושורה א' מכוון ב' כנגד
שורה הראשונה ואז הוי שתים נגד שתים וא' יוצא
זנב (עיי' בתי"ט פ"ד מ"ה) ואפי' אם אין לו אלא שורה
אחד ולחברו שורה אחת כנגדה אעפ"י שמפסיק
ביניהם
ל