כמת
ירי
פר

דין כלאי אילן וכלאי זרעים בכללם
(רמב"ם פ"ה מס' כלאים) הזורע ב' מיני זרעים
כאחד בא"י לוקה שנאמר שדך לא תזרע כלאים
משמע שבשעת זריעה לא יהיה כלאים ומדרבנן
אסרו אפילו אינו זורע אלא שהיה מין אחד כבר זרוע
אופנים שנבאר
ב) ואחד הזורע או המנכש (תולש עשבים הרעים
וכדעקר להו צמחי הני טפי) או המחפה בין
שהיתה חטה אחד ושעורה אחד או פול אחד ועדשה
א' מונחים על הארז וחיפה אותם בעפר בין בידו
בין ברגלו בין בכלי ה"ז לוקה ואחד הזורע בארץ
או בעציץ נקוב אבל הזורע בעציץ שאינו נקוב מכין
אותו מכות מרדות
ג) אסור לזרוע כלאים לעכו"ם אפילו בשדה של
עכו"ם אבל מותר לומר לעכום שיזרע בשדה של
עכו"ם כלאי זרעים ואסור לאדם לקיים כלאי זרעים
בשדהו אלא עוקרן ואם קיימן ולא עשה בהם שום
מעשה אינו לוקה ומותר לישראל לזרוע כלאי זרעים בידו
בחו"ל ואפילו לערב הזרעים לכתחילה ולזורעם
בחוץ לארץ מותר
אין אסור משום כלאי זרעים אלא הזרעים הראוי'
למאכל אדם או למאכל בכמה (כ"מ) אבל עשבים
המרים וכיוצא בהם מן א דקרין שאינם ראוים אלא
לתפואה אין בהם משום כלאים.
כלאי אילנות הם בכלל שדך לא תזרע כו' ואינו
אסור אלא בדרך הרכבה כגון שהרכיב יחור של
תפוח באתרוג וכן בשאר אילנות מין בשאינו מינו
ואם הרכיב לוקה בין בא"י בין בחו"ל ואפילו עץ
על עץ מאכל או עץ מאכל על עץ
סרק
סרק אבל סרק ע"ג סרק מדינא מותר אך מפני שאין
הכל[בקיאים במינים טוב לזהר ומותר להרכיב אילנות
מין במינו שחורות בלבנות ודקות בגסות אף על פי
שיש לו שם לווי (יו"ד סי' רצ"ו)
המרכיב ירק באילן או אילן בירק אפילו קצץ כל
האילן ולא נשאר, אלא השורש לוקה בכל מקום
לפיכך אין נוטעי' ירקות בסדן של שקמה [ר"ל השורש]
שערמשפטי ארץפרק א אדם

מפני שהוא ירק באילן אבל הרכבת ירק בירק דוקא
בא"י לוקה דלא גרע מכלאי זרעים ובחו"ל יש ספק
אם הוי כהרכבת אילן שסור ואזלינן לחומרא (עיין
ר"ש ובכ"מ) אבל מותר דוע בחו"ל מין זרע עם זרע
אילן כאחד חוץ מן הגפן כגון שיקח זרע א' ותרצן
אחד אסור וכן מותר לערב זרעי אילנות ולזורען כאחד
שאין לך כלאים באילנות אלא הרכבה שנאמר בהמתך
וצמח אסור לזרוע אצלו מין אחר אלא על פי לא תרביע כלאים שדך לא תזרע וקבלו חז"ל דלכך
סמכן להקיש מה בהמתך אינו שייך איסור אלא
בהרבעה אף שדך ע"י הרכבה דוקא ומדכתיב לא
תזרע שמעינן נמי דכלאי זרעים אסור ולכך כתב שדך
המיוחד לך דהיינו דוקא בא"י למעוטי כלאי זרעים
בחו"ל אבל הרכבת אילן אסור אף בח"ל דומיא דבהמתך
אבל בא"י אף לערב זרעי אילנות או זרע וזרע אילן
אסור דלא גרע מכלאי זרעים (ש"ך בסימן
רצ"ו בשם האחרונים)
ואסור לומר לגוי בא"י לזרוע כלאי זרעים דכיון
דאסור לישראל אסור לומר לנכרי משום שבות
ואסור לישראל להניח לעכו"ם שירכיב לו אילנות כלאים
ואף בח"ל ואף בלא אמירה דאף בני נח מוזהרים על
הרכבת אילן וכיון שישראל רואה ואינו מעכב ע"י
עובר משום לפני עור (מל"מ)
הזורע זרעים כלאים וכן המרכיב אילנות כלאים
אעפ"י שהוא לוקה הרי אלו מותרים באכילה
ואפילו לזה שעבר וזרען דדוקא בכלאי כרם כתיב פן
תקדש שחייב לשרוף ולא נאסר אלא זריעתן וקיומן
בלבד ומותר ליטע יחור מן האילן שהורכב כלאים.
הזרעונים נחלקים לשלשה חלקים. האחד מהם
הנקרא תבואה והיא חמשה מינים החיטין והכוסמין
והשעורין שבולת שועל והשיפון. והשני מהם הוא
הנקרא קטניות והם כל זרעים הנאכל לאדם חוץ מן
התבואה כגון הפול והאפונים והעדשים והדוחן והאות
והשומשמי' והפרגי' והספור וכיוצא בהם. והשלוישי
מהם הנקרא זרעוני גינה והן שאר זרעוני' שהזרעים
אינם ראוים למאכל אדם והפרי של אותו הזרע מאכל
אדם כגון זרע הבצלים והשומין וזרע החציר והקצת
וזרע לפת וכיוצא בהם וזרע פשתן הרי הוא בכלל
זרעוני גינה כשיזרטו כל מיני זרעים אלו ויצמחו נקרא