שערמצות הארץ פרק כה
אדם
חכמת
כח) מאימתי מותרים כל אדם בשכחה. ודין צבר
את כל סביבו אבל י"א דאדרבה דוקא אם התחיל בו
זיתים ששכח ודין זמן שיש לעני ללקוט בזית מבואר
אבל אם לא התחיל בו ושכחו אינה שכחה עד שיבצור
לעיל פרק כ"ב
את כולו (עיי' כ"מ)
י ששם פי שש שלם ששא ש שלל לש" ש שצל ן  אלם 
תם ונשלם שער מצות
כן יזכנו ה' לקיימם עת הארץ הנשמה תעבד וערי יהודה תבנינה בב"א
שער משפטי
אמרהמחבר לא יתפלא המעיין שלא סדרתי דין כלאים וערלה וחדש בשער מצות הא רץ כדאיתא
בספ"ק דקידושי' כל מצות התלויות בארץ כו' חוץ מן הערלה כו' וכ"כ תוס' להדיא
כיבמות דף פ"א ד"ה מאי דלר"ל דתו"מ בזה"ז מדרבנן ה"ה כלאי הכרם וא"כ כ"ש ערלה וחדש. ואמנם אני
הולך בעקבי הרמב"ם דפסק בפ"י מהל' מ"א דחדש בזמן הזה הוא דאורייתא אב בחוץ לארץ והרי הוא
פסק דתו"מ בזה"ז מדרבנן אע"כ דסבירא ליה דה"ק מתניתי' חוץ מן הערלה כו' דאע"ג דהם בפירות הארץ
אפ"ה אינם נקראים תלוים בארץ דומה להרכבת אילן דאסור אפילו לב"נ ומ"מ אף לסברת תוספות אין
ללמוד ח"ו היתר לחדש דהא לכולי עלמא קיייל כרבנן דבי ר' אשי במנחות דחדש בזמן הזה הוא מן התורה
ולדידהו לסברת התוספות ה"ה דתו"מ בזמה"ז הוא מה"ת וכדפסקו באמת תוספות בכמה דוכתי אלא דהתוס'
כתבו זאת למ"ד דסבירא ליה דתו"מ בזמה"ז הוא מדרבנן ודברי מל"מ בפ"י מהל' מ"א שכתב דלתוס' למ"ד חד
דרבנן ה"ה בא"י מדרבנן מוכח נמי דס"ל דכוונת תוס' כמו שכתבתי ודוק היטב ואין להא ריך
