
חכמת
כתיב כי חקצור כו' ושכחתה קבל חז"ל
ר שאין חי קצי אף עמור שלין
 א הו שח הי שמלך גה אלית
 חבל אם מולך אוחה לוקום שאינ גזר
 דם שבכח אינו שבחה ולפיך אם מול"ך

למקוה אחר לקבצם שסושכח
קצירה אינו שכחה שהרי עדין לא הוליך
גר מלאכתו אבל אם מוליך מוקים שקיבץ
 לדישה ושכח שם ה"ז שבחה שהרי
אחרי עוד עימור (רמב"ם בפי' המשנה)
שו כו ביארנו שהלקע והשכחה והפאה אינו אלא
דוקא בשתים אבל ג' הם לבעה"ב ולכן ב' כריכות
רים המובדלת :ו חו שכתה ג' אינו שכחה
צורי זיתים וחרובים המובדלים זה מזה שכתה ג'
ש) ב' הוצני פשתן שיש בהם זרע שהם אוכל אדם
שכחה ג' אינו שכחה ואם אין בו זרע הרי כעצים
ולא שייך בו שכחה (כ"מ)
מ אשאר אלור שה
אפ"ה אם שכחו ה"ז שכחה
עו שיש בו סאתיים וכ"ש יותר ושכחה אינו
האעפ"י שכלם של סאתים שנאמר ושכחתה
זהנקרא גדיש ולא עומר אבל שכח ב' עומרים
 שיש שניהם יותר סאתיים ה"ז שכחה
השי בה סאת שם שכחה אינו שכתה אין בה
רואים השבלים הדקות כאילו הם בריאות
אריכות והשדופות כאילו הם מלאות ואם היתה ראויה
להיות קמה סאתיים אינו שכחה
שכח סאה הבואה נקורה וסאה שאינו עקורה
אינם מצטרפים ושניהם שכחה וכן בשום
פירות האילן אם שכח מקצאם בקרקע
צתם תלוש ובשניהם סאתיים אינם מצטרפים אלא
ב) השוכת עומר בצד הקמה שאינה שכותה אינו
שנאמר כי הקצור ושכחתה עומר שסביבותיו
קציר
שכחה אבל עומר שסביבותיו קמה אינו
וכן אם שכח קמה בצד קמה שאינה שכותה
ילו קלת אחד ה זה וצ"לת את השכותה
שער מצות הארץ פרקכה
אדם לג
ומותר לקחתה אבל אם שכח עומר או קמה בצד עומר
שאינו שכוח אפילו היו בו סאתים אינו מציל אותה
הם שכוח לענייסודוקא קמה שלו אבל אין קמת
חבירו מצלת על עומסשלו ואין קמת שעורים
מצלת על עומר חיטים צד שתהיה הקמה ממין העומר:
כג) הושכח אילן בין האילנות אפי' היה בו כמה סאים
הרי זה שכחה דדוקא בעומר דרשינן עומר
ולא גדיש וזה לא שייך בשוכח האילן עצמו וכן אם שכח
י אילנות הרי הם שכחה שלשה אינו שבחה
כד) בד"א באילן שאינו ידוע ומפורסם במקום כגון
כהבצד הגת או בצד הפירות או בצד הפרצה או
במעשיו כגון שהיה עושה זיתים הרבה או בשמו
בגון שהיה לו שם ידוע כגון זית הבטועה בין הזיתים
שהוא נוטף שמן הרבה או השופכני או הבשני אבל
אם היה בו אחד מג' דברים אלו אינו שכחה שנאמר
שכחתהעומר כו' לא תשוב עומר שאתה שוכחו לעולם
ואין אתה יודע בו אא"כ חשוב ותראהו יצא זו שאתה
 זמן אעפ"י שלא תשוב מפני שהוא
ידוע ומפורסם
כה) היה מסוים בדעתו (ר"ל שחביב בעיניו) ה"ז
כמפורסם וידוע היה עומד בצד הדקל הדקל
מסיימו היו שניהם זית נטופה זה מסיים את זה היתה
כל שדהו זית נטופה ושכח אחד מהם או ב' יש
לו שכחה
כו) בד"א שלא התחיל באילן זה המפורשם אבל
אם התחיל בו ושכח מקצתו הרו זה שכחה
אעפ"י שהוא מפורסם והוא שיהיה הנשאר בו פחות
מטאתים אבל סאתים אינו שכחה כיון שלא ש
כאין עצמו דומה לעומר ולא גדיש ודוקא במפורסם
אבל באינו מפורסם בן התחיל ובין לא התחיל בין
ישבו סאתים או לא לעולם הוי שכחת (עיי ב"מ)
כ) איזה שכחה בערים (כרם שהגפנים מודלוה
בזלונסאות ועצים) משעבר מעליה ובמקום
שזכר אינו יכול לפשוט ידו וליטלו קרינן
בו
לא תשוב לקחתו והגפנים העומדים ע"ג קרקע משיעבור
מן התגפן וישכח אותה. בדלית ובדקל משירד הימו
ושאר כל האילנות משיפנה וילך לו. בד"א שלא התחיל
שאל אם התחיל בו ושכתו אינה שכתה מד שיבצר
