חכמת
יו) לא יטול בעה"ב לקט מן העניים על מנת ליתן
הם מן העמרים (תוספתא פ"ב) ואם עשה כן
ף עם העני וזה שנטל מהם פטור מן המעשרו'
י"ה שנטלו העניים ממנו חייב במעשרות (רמב"ם
פ"ז מהלכות מעשר).
)הפרט והעוללות אין נוהגים אלא בכרם בלבד
ואיזה פרט זה גרגיר אחד או ב' הנפרטים מן
כולבשעת הבצירה כפלו ג' גרברים בבת אחת
אינו פרט
היה בוצר וכרת את האשבול והוסבך בעלין
ל לאין ונפרעו אינו פרע כיון שהיה עי אנם
משליך על הארץ אח"כ בשמפנה האשכלות
"י י שכול ואפל תשכול שלם שנפרבע שם הז
נ"ל דר"ל שנפרני האשכול לגדגרים רק דהרבותא
פ שיש שם הרבה בנתגרים אעפי"כ היפרו
ה שנפרע בשעות הגירה מון האילן לא הוי
' גדגרים חבל אם כבר מנח בארץ כלמה
י שם הוי פרט) והמכיח את הכלכלה חת
שעה שהוא בוצר כדי שיפול הפרט לחוכה
גחל עניים דתיכף משעה שנפרט באויר
כבר זכו בו עניים
אזועוללות זה אשכיל קטן שאינה מעובה כאשכול
לו כתף ואין ענביו נוטפות זו על זו אלא
י לה כסקף ואין לה עון אי יש לה עף
 לה כקף הרי היא של בעל הכרם ואם
ספק לעניים
איזו כתף פסיגין המחוברות בשדרה זו על
ףעבים המחוברת בשדרה יודת (פירש
צ"י האימצעי שבאשכול הוא קרוי שדרה ואשכלית
רבה מחוברים בו שבהם הגרגרים של ענבים
לה שזדרה דמי לשדרה שהגלעות מחוברת
 אשכלות קענים קרי פסיגין ר"ל נתחים ל
 בשפסגין שובים והע"ג זה כמושו' של
 אדם בקרא כתף אבל מפורים בשדר איז
 ועוף הם גרגרים של עבים המחוברים
צ לעוה בסופה שתל סשם עבים הרבה
י אענפיו וטפים מלמעוה קרוי עוף) ולמה נקרא
שערמצותהארץפרק כד אדם
שמו עולל מפני שהוא לשאר אשכולת כעולל לאיש
ואפי"ה האשכול גדול כ"כ שאינו נכנס בפס ידו כיון
שאין לוכתף ונטף ה"ז לעניים ודוקא כשמניח אותן על
הטבלא נוגעים כולם בטבלן דהיינו שהם מועטים אבל
אהםמרובים וא"כ א"א שיגעו בטבלא ה"ז לבעה"ב
השיטת הראב"ד והכי משמע לישנא דירושלמי
ודברי הכ"מ לא הבנתי על
בוריו
ולכן
כתבתי לחומרא)
כב) אין בעה' ב חייב לקצור העוללות וליתנן לעניים
אלא הם בוצרים אותן לעצמם):
כג) גרגר יחידי כלון אשכול שאין בו פסיגין אלא
שמלא גרגרים וגרגרים שלו מחוברים לשדרה
אף ע"ג שעשוים כעין כתף ונטף אפילו הכי הוי
כעוללת (ר"ש)
כד) מורה שהיה בה אשכול ויש מקום בזמורה
כמו קשירה והוא כעין ארכובה שברגל
שבולט ושם רגיל להיות עוללו' כ"כ התוי"ט) אם נקרצת
עו האשכול הרי הוא של בעל הכרם דהוי כשבולת
שראשה מגיעולקמה בסי"ו' וא"ל ה"ה שלעניים.
בה) כרם שכולו עולות ה"ה לענים שנאמר
לא תעולל אפי' כולו עוללות
כו) אין עים זורים לקט פרט ועולית בדשיחל
בעל הכרם לבצור כרמו שנאמר כי תבצור לא
תעולל וכמה יבצור ויהיו זוכים בהם ג' אשכלות
שהם עושים רביע
כז) סזמר את הגפן אחר שנודנו העולות הני א
בדרבו וכשם שכורת האשכולת כך בורת העולות
כח) עי ס שמבר כרמו לשרא לגצורחי בעולוע
שאל ועכו"ם שהיו שותפים בכרם חלקו של
ישראל חייב ושל עכו"ם פטור
כט) ו לוי שנתגול מעשר עבל ומצאב עולות
נותנים לעני ואם נקרצות שם האשכול וא"ב
אינן עולת כדלעיל סי' ד"גולכן יכול לעשותם פרומת
מעשרעל מקום אחר





