חכמת
כד) הזורע את שדהו מין אחר אף על פי שעושה
ב' גרנות מניח פאה א' זרעה ב' מינים אעפ"י
גורן א' נותן פאה לכל מין ומין בפ"ע:
כה) בד"א בשאר זרעים אבל זרע ב' מיני חיטים
או ב' מיני שעורים עשא' גור' א' נותן פאה א'
עשאן ב' גרנות נותן ב' פאות ודבר זה הוא הלכה
למשה מסיני
כו) האחים שחלקו נותנים ב' פאות חזרו ונשתתפו
נותנים פאה אחד קצרו חציה ואחר כך חלקו
זו שקצר חציה עד שלא הביאה שליש וחזר וקצרה
משהביאה שליש ע"ש ברמב"ם
שניים שלקחו את האילן נותנים פאה אחד לקח
זה צפונו וזה דרומו נותנים ב' פאות
החרובים כל שאדם עומד בצד חרוב זה וחבירו
עומד בצד חרוב זה ורואים זה את זה הרי
כפי שדה אחת ופאה אחת לכולם היו שני
הצדדים רואים את האמצעי ואין הצדדים רואים זה
את זה מפריש מצד אחד מן הראשונים על האמצעים
אצ יעל הראשונים אבל לא יפריש מצד קצייך לא תלקט עבר ולקנין אפילו טקן ואפה נותן
זה על צד האחר

ט) הזיתים כל מה שיש בהם ברוח אחת מרוחות
כגון זיתים שיש במערב העיר
העיר
כולם
או במזרחה הרי הם כשרה אחת ופאה
אחת לכולם
כיון שאם יקחועניים יותר מן הדין חייב במעש' ד) (רמב"ם שם) איזהו לקט זה הגופל מתוך היוגל
בינת
י"פ ואינו מחובר ר"ל הא דאמרינן דמפסיק דווקא כשאין מתחברים יחד באמצע השדה כגון שאינו עובר ע"פ
כל השדה אלא מעט באן ומינע כאן אבל אם מחברים יחד אינו מפסיק שום דבר ואין חימר מחובר ר"
דעתך לומר דבחל וחביריו מפסיקים אפי' בראשי שורות מחוברים א"כ קשה אפילו בשדה אינן פסק
י דיעים בשהם מחוברים משדה אילן והרי תנין דלחילן אינו מפסיק אע"כ דויר בדעים דאינו וחוב
ו"א החלוק שבין זרעים לאילן דבזרעים בשאינו מחובר ימפסיקין יבאילן אע"ג שאיעם מחיברם אינו מסיק
ין אלא ד הא לדל מחובר ר"ל איך מירי במחיברים הא' לות מצדי הגדר א ירירי בא"נו מח
 מר דיירי אפי ביוחוברים ין הצדים א"כ קשה אפילי שע בתש נימי א מפיק דמ"ש אסבותשי
עה אומן הצדים ולמוה תני בשער כוחש אנו מפסיק הדא איו דגדר דמעסק ייר שאינו ח
י אדים אלא שופסיק על פני כל השרה א"ת מחובר כ"ל דגדר מייר אפי' מחובר הינו שאינו מחיב
צדדים אלא שמפסיק על פני כל השמרא ויכאן אינו מפס"ק אבל מצד אחד מפסיק וה"ה במחובר
שערמצותהארץ פרק כג אדם לב
ולכן כדי להצילם מן העבירה נ"ל דראוי לכל ירא
שמים לעשות פצנועים ולומר שחרית כל שלקטו
עניים בין פאה או לקט היום יותר מן הדין יהיה הפקר
אך לפי מה דקי"ל דבדאורייתא לא אמרינן ברירה
וא"כ לא מהני מה שיאמר שחרית ולכן יחזור ויאמר
ערבית כל שלקטו היום יהיה הפקר ובזה לבד לא
מהני דכיון שכבר לקטו ואין בידו לא מהני הפק' ולכן לרווח'
דמילתא יאמר בשחרית וגם ערבית: (לדעת הרמב"ם
דתרומות ומעשרות בזמן הזה דרבנן ובדרבנן קוי"ל
יש ברירה ועיין ב"ק דף ס"ט וא"כ צ"ע על הרמב"ם
שהשמיט דין זה כאן ובהל' מעשר שני כתב
שיאמר כל הנלקט)
כד
פ
דין לקט ופרט ועוללוה
(רמב"ם פרק ב) כשקוצר ומאלם לא ילקוט השבלי'
נופלים בשעת הקציר אלא יניחם לעניים שנאמר ולקט
לעניים שנאמר לעני כו' תעזוב
ב) וכן פרט והם הגרגרים הנושרים מן הענבים בשעת
צירהשנאמר ופרט כרמך לא תלקט לעני כו' תעזוב
ג) וכן הבוצר צריך לרניח העוללות שנאמר וכרמך לא
תעולל לעני כו' תעזוב
רק כג אדם
יתא מכאו וימכאן א"נו מפסיק בח
