שער מצות הארץ פרק כג
אדם לא
חכמת
נותן מן השבלים לעניים וא"צ לעשר דהפיאה
במגל אם מכניסו לביתו למלילו פטור כדבסמוך
פטור מתו"מ ואפילו הוסיף ליתן על השיעור אחד
אבל אם הכניסו לעיסתו דזה דומה לבוצר לעשות יין
מששים עד שנתן להם אפילו רוב הקציר ונ"ל דאפי'
דאז אם שיירולא קצר כל השדה פטור ואם לא שייר חייב
כל הקציר חוץ משבולת א' (כדלעיל סי' ג') ואפילו
מי שהיה לו ה' גפנים ובצרן לביתו אם לאכלן
כבר דש רק שעדיין לא זרה נותן להם הפיאה ופטור
ענבים שאינו לקיום לא נקרא קציר דכל קציר
מן המעשר בין הבעה"ב ובין העני אבל אם כבר
הוא מכניס לקיום לפיכך פטור מן הפיאה ומן הפרט
הבעה"ב דש וזרה ברחת ובמזרה וגמר מלאכתו (ר"ל
מהשכחה וחייב בעוללות דבעוללות לא כתיב קציר
שמירח בכרי או העמיד ערימה) צריך הבעה"ב לעשר
אבל אם בצרן לקיום דהיינו לעשות יין אם בצר הכל
מקודם ואח"כ נוחן לעניים שיעור הפיאה הראויה
דאז נראה כקצירה ולכן חזיב בכולם אבל אם שייר
לאותו שדה וכן באילנות:
בקצתן מוכח דמלקט לביתו ולכן פטור וכן הדין בקוצר
טו) אין מניחין את הפיאה אלא בסוף השדה כדי
פבואה למלילות דומה לבוצר ענבים ואם לעשות
שיהיו עכיים יודעים מקום שיבואו לו (ועוד
טעמים עיין ברמב"ם פ"ב) עבר והניח הפיאה בתחלת
ביסה דזה דומה לבוצר יין (עיין כל זה ברמב"ם סוף
השדה או באמצעה הרי זה פיאה וצריך שוכיח בסוף
פ"ד ובמל"מ שם)
יב) אינו חייב בפיאה בין תבואה ובין פירות עד
השדה כשיעור הפיאה הרא ויה למה שנשאר בשדה אחר
שיקצור אחר שהביא שליש וקודם לזה פטור
שהפריש את הראשונת ועכ"פ יה"ה ביןוהכל אחד מששיה
שו) אסור לפועלים לקצור את כל השדה אעפ'י
יג) אין שוכרים פועלים עכו"ם לקצור מפני שאינן
בקיאים בלקט ופיאה ואם שכר וקצרו את כולה
שיצוה להם בעל הבית אלא מנכיחים בסו
השדה כשיעור הפיאה ומ"מ אין לעניים בה כלום עד
די זה חייבת בפיאה וצ"ע אם הבקי עומד על גביהם
מותר או אפשר לא פלוג רבנן ונ"ל דה"ה שלא
שיפרישנה בעה"ב מדעתו לפיכך עני שראה פיאה
זד) עלסרית עלים ע"ה עד שילא הניא פיאה בסוף השדת אסור לגל בה משום גזל עד סיורע

ינת פרקכג
" משוע מדאי שבולר כרכו ועוד דלומה בד וזה כתב כאה חר כעלב מדין לת עמגסה
ילי לאכין עביה א לעשוח י א כלחל דן פזה ובתב תכ" דסוך על מ שכת באה 
 לאכין עם א לעשו ין אתל דמ רולה א שתין הרמנים כל המ וא במ "ה
ום לא במ ב בם משוה דשמיא ושם הדלמ שלים לעשו אעי כל קואובמ ' א
 ל ה מ בחב מעם א לשא בהא מ' לא ש דש  
' שר אמר אא מל אמרין ק שאלם פא"ק שם לתי דריד ואל ני מער אפחר "
יי מע ול רלשא מוחן חול אביל קוצ שעל לילא ש וא ת אב עמר חברח ולפל
י שש לן ל י כל אהא שו דברא ר שרן מי משו לל
 שח  דק מ ש הימא שויק שם  דבד מן חלית  של
 שש לד דקו לדיות א למש ל דפ וש אות בד מוד המ ש "
 ישבקלר שו שיות חמבר ל ע דרי לשות מזל הא' "ז נצל
 ת דמוב כל לשוכו ייתן לשת בחדשה. ואי ון שצ
צו" דש דש מ מדאי רק ות ח"י מש "שם  מצי 
 ד י שר שו מי י בן ש מו כמו לת  
  ליה וםי ל שהוא מבות  לא חדוא כ לשוה לשן אש
דפליגא על כ' יוסם וס"ל דאף קוטף ת"ג ותבין שה הו' דשום שקוצר