חכמת
לפי שאינן בני חיוב כדי לקנוס אותן.
מותר לעשות בפירי בסוריא בתלוש אבל לא במחובר
יצד דשין וזורין ודורכים ומעמרין אבל לא קוצרים
ולא בוצרים ולא מוסקים וכן כל כיוצא באילו
י') כשם שאסור לעשות סחורה בפירות שביעית או
לשמרם כך אסור ליקח מעם הארץ לפי שאין מוסרים
דמי שביעית לע"ה ואפילו כש"ה שמא לא יאכל אותם
בקדושת שביעית (והרמב"ן בפ' בהר כתב דבפחות
מבאיסור מותר למכור שכן דרך בני אדם ללקטם
בכל מקום
הלוקח לולב מע"ה בשביעית נותן לו אתרג
מתנה ואם אינו רוצה מבליע לו דמי אתרוג
בדמי לולב
במה דברים אמורים בזמן שהיה מוכר פירות
שכמותם בשימור כגו' תאנים ורימונים וכיוצא
הם אבל אם היה מוכר פירות שחזקתם מההפקר
יהפגין והריבוזין והשוטים והחלגלוגות והכסבר של
רים וכיוצא בהם הרי זה מותר ליקח ממנו מעט
שלש סעודות בלבד משום כדי חייו של מוכר
יותר ממזו' שלש סעודות אסור שלא יבא לעשות
בהמעות סחורה (כ"כ רש"י ותוס בפ' מקום שנהגו
לשמוכר מפירותיו שלוקט כמו שמבואר לעיל בפ'
דין ב' דאל"כ תיפק ליה דבלא"ה אסור משום סחורה
וכל דבר שאינו חייב במעשרות כגו' שום בעל
בי ובצל של רכפה וגריסי' הקלקיות ועדשים המצריות
כורעוני גינה שאינן נאכלת כגו' זרע לפת וצנון
וכיוצא בזה הרי אלו נלקחים מכל אדם בשביעית
בר"א בעם הארץ סתם אבל מי שהוא חשוד לעשות
סחורה בפירות שביעית או לשמור פירותיו ולמכור
הם אין לוקחים ממנו דבר שיש עליו זיקת שביעית
כלל ואין לוקחים ממנו טווי ושזור
)הצבענים והפטמים לוקחן מורסן מכל מקום ואינם
חוששים שמא מספיחי שביעית הוא
גבאי קופה בשביעית לא יהיו מדקדקים בחצרות
של אוכלים שביעית ואם נתנו להם פת מותרת ואין
חוששים לה שמא מספיחי שביעית הוא שלא נחשדו
שראל להיות נותנים אלא או מעות שביעית או
בצים הנלקחות בדמי שביעית ומותר ללות מהעניים
פיות שביעית ומחזירים להם פירות שמינית
שער מצות הארץ פרק כא
כא
פרק
פרוזבול
דין
אדם
( רמב"ם פ"ט וש"ע ח"מ סי' ס"ו) מצות עשי
להשמיו המלוה בשביעית שנאמר שמוט כלע
משה ידו והתובע חוב שעברה עליו שביעית עבר על
לא תעשה שנאמר לא יגוש את רעהו
ב) אין שמטת כספים נוהגת מה"ת אלא בזמן שהיוב
נוהג ומדברי סופרים שתהא שמיטת כספים נוה
בזמן הזה בכל מקום ואעפ"י שאין היובל גוהג כדי שלא
תשכח תורת שמיטת הכספים מישראל
ג) אין שביעית משמטת כספים אלא בסופה שנאלל
מקץ שבע שנים תעשה שמטה וזה דבר השמיטהוש
הוא אומר מקץ שבע שנים במועד שנת השמטהב
הסוכות מה שם אחר שבע אף השמטת כספים אח
שבע לפיכך הלוה את חבירו בשביעית עצמה גובהח
כל השנה וכשתשקע חמה בליל ראש השנה של מוצא
שביעית אבד החוב
כשראה הלל הזקן שנמנעו מלהלוות זה את
ועוברין על הכתוב בתורה השמר לך פן יהיה ד'
כו' התקין פרוזבול כדי שלא ישמט החוב עד שילו
זה את זה. ופרוזבול הוא לשון פרוז בול ר"ל פר'
הוא לשון תקנה ובול הוא לשון עשיר ר"ל תקנ
לעשירים שלא יעברו) וכיון שעשה כתיקון חכמי
הפקירו בית דין ממונו של זה וקיי"ל הפקר בית
הפקר ומטעם זה מהני פרוזבול אפילו למלוה ע"פ
מטעם זה דעת רוב הפוסקים דאין לכתוב פרתבול 
בב"ד חשוב דהיינו ג' בקיאים בדין ובענין פרוזבו
ויודעים ענין שמיטה והמחום רבים עליהם באותה
כדי שיהיה בידם כח להפקיר ומיהו במקום שאין
דין קבוע וכיוצא בו יש לסמוך על דעת גדולי פוסקי
דמותר לכתוב בכל ב"ד שהלל התקין והפקיר לעולם
זהו גופו של פרוזבול מוסרני לכם פלוני ופלו
הדיינים שכל חוב שיש לי בין בכתב או בע"
שאגבנו כל זמן שארצה והדייני' חותנין למטה וא"צ ל
השט"ח לב"ד דא"כ אין צריך פרוזבול שהרי המוס
שטרותיו לבית דין אין שביעית משמטת דלא קרינן
לא יגוש שהוא א"צ לגוש עוד אלא הב"ד נוגשים ועוד
א"כ