שער מצות הארץ פרקכ

כח
חכמת
אסור אנו נאמר שיעשה בדרך היתר
א' וא' או ישליכם לים המלח.
ד)ומותר למכור סתם למי שאינו חשוד אפי' דבר
כב) פירות שביעית שנתערבו באחרות מין במינו
שמלאכתו מיוחדת למלאכה האסורה בשביעית שהרי
בכל שהוא ושלא במינו בנ"ט לרמב"ם בין לפני
אפשר שקנה בשביעית לעשות בה מלאכה לאחר
יעור ובין לאחר הביעור ולר"ש דוקא לאחר הביעור
זמין במינו בכ"ש אבל לפני הביעור אפילו
השביעית
היוצר מוכר חמש כדי שמן וחמשה עשר כדי יין
מב"מבנ"ט (עיי' בר"ש ור"מ)
מותר למכור לעכו"ם יתר מזה ואינו חושש שמא
שג) השמן והיין של שביעית אע"ג דל"ש בהם כלה
ימכור לישראל ומוכר כדים רבים לישראל בחוצה לארץ
בהמה מן השדה נ"ל דאפ"ה חייבין בביעור (ג)
ואינו חושש שמא יביאם לארץ.
ו) ומותר למכור פרה חורשת בשביעית שהרי אפשר
לשוחטה ומוכר לו שדיהו שהרי אפשר
פר
שיובירה אבל לא יוכור לו שרה אילן אלא א"כ פסק
דין כלים המותרים והאסורים למכור להחשוד בשביעית
עמעל מנת שאין לו באילן ומשאילו סאה למדד בה
(רמב"ם פ"ח) כדרך שאסור לעבוד הארץ בשביעית
אעפ"י שהוא יודע שיש לו גורן שהרי אפשר שימדוד
כך אסור לחזק ידי ישראל שעובדים אותם או למכור
בהבתוך ביתו ופורט לו מעות אעפ"י שהוא יודע שיש
ם כלי עבודה לפי שאסור לחזק ידי עוברי עבירה
לו פועלים וכולן בפירוש אסורים.
משום לפני עור לא כו'
) וכן משאלת אשה לחברתה החשודה על השביעית
)ואלו כלים שאין האומן רשאי למכרם בשביעית
פה וכברה ורחים ותנור אבל לא תבור ולא
לוי שחשוד על השביעית מחרישה וכל כליה העול
תטחון עמה.
קר והמזרה זה הכלל כל שמלאכתו מיוחדת למלאכה
)מחזיקין ידי עכו"ם בשביעית בדברים בלבד כגון
אסורה בשביעית אסור למוכרה לחשוד אבל מה
שראהו חורש או זורע אומר לו התחזק או תצליח
עומד למלאכה איסור והיתר מותר למוכרו שאנו
וכיוצא בדברים אלו מפני שאין מצוון על שביתת הארץ
נאמר שקונה למלאכה המותרת
אבל לא יסמדנו ביד ומותר לרדות עמהן הכוורת אע'
כיצד מוכר הוא לו המגל והעגלה וכל כליה שאם
שגחובר לקרקע לא חשיב כקרקע וחוכרין מהם נירין
צור בו מעט ויבא על העגלה מעט הרי זה מותר
לפי
א יקצור כדרך הקוצרים או יביא כל פירות שדיהו
אדם
פרק יט
בינת
לה אבל לא נמצא ברמב"ם כלל דין זה וא"כ אדרבא מוכח דס"ל דהלכה כי' ולמו והיבנש א"נו כמבושל
 ישמרי איתא בשם ר' יחי' להיפך צ"ל אי וא ניהו איביה ופסק כש"ס שלנו ותינו משום דכל תא
י' דח אתא בשם איה ו"ל ל מא שה מתהם על שמאל דאמר שוש מבושל דהא י"ל ב קשה ש
" "דתמות אלא ור מיש לא משה דהדם בת שי שבת דיקא צ"כ ומלא דאליב לשר ל דהא
 י בתו לא ל"ד ש מכו לשרית על רב ושריה דר' דאמור כוש אינו כמוסלמ"כ הוא
 בדגר שאני חריף דבה ם ביתני אתא להדא דא הוי כ ש כ ושל ושוא לביאו רמע"י עו
 ס"ל ברש' דלא היו במש מושל ק דוקא בדבר החרין ון דעת הרשב"א לחשו' הביאו הפ"י בו"ד
"ק"ה ואמנם לא הו כך הרמב"ם להועחיק לשו' הנמי' וכתוא דלשנא בזוש כמבושל משמעי כל כ
לכן לא העידיק רק כל אשביות דבהדרא איתא דל"א בוש רק חים חצ
ל באית לא מצא דין זה במשנה ולא ברב"ם בהדי' א. ראי' בדורה מפסחים מ"ב ע"ב רב פר'
לא נמצא דין זה במשנה ולא ברמב"ם בחי' פתא פ"ו ין שנתן למוריים חייב לבער)