חכמת
)להדלקת הנר כיצד שמדליק את הנר בשמן שביעי'
עצמו. מכרו ולקח בו שמן אחר או שהחליף
שמן בשמן שניהם אסורים בהדלקה שאין מדליקין בדמי
שביעית שלא יבא לעשות סחורה בשביעית (ובירושלמי
מסיים הביאו הר"ש בפ"ז) כיצד יעשה מחליף שניהם
בשמן של חולין (וצ"ע על הרמב"ם שהשמיטו) ולא יתן
השמן לתוך המדורה דהוי כמאבדו אלא מדליקו בנר (ב)
יט) לצביעה כיצד דברים שדרכן לצבוע בהן אעפ"י
שהן מאכלי אדם צובעין בהן לאדם אבל אין צובעין
לבהמה מפירות שביעית אפילו ממאכלי בהמה דבשלמא
כשהוא צובע לאדם הקדושה חלה על הצביעה אבל
אין קדושת שביעית חלה על צבעי בהמה ודוקא צבעים
שהם במיני צמחים אבל בעפר לא שייך קדושת שביעי'
וכן במיני כבוסים
כ) ג' מינים בפירות שביעית [א] מאכלי אדם כגון
חיטים ותאנים וענבים וכיוצא בו המיוחד למאכלי
אדם. [ב] מאכלי בהמה כגון הקוצים והדרדרין הרכים.
[ג] מיני כבוסים שאינם ראוין לא לאדם ולא לבהמה
והם חילוקים בדיניהם כל שהוא מיוחד למאכל אדם ואפילו דבר מועט (עיי' בשער משפטי הארץ) ואין
אין עושין מהם מלוגמא או רטיה אפילו לאדם ואין
מזלפין בהם ואין עושין מהן להקיא ולא למשרה ולא
לכבוסה דכתיב והיתה שבת הארץ לכם ר"ל מה שהוא
מיוחד לכם יהיה דוקא לאכלה
כא) וכל שאינו מיוחד למאכל אדם כגון קוצים
ודרדרים הרכים עושין מהן מלוגמא לאדם ולא
לבהמה שנאמר ולבהמתך תהיה כל תבואתה לאכול
משמע דלבהמה תהיה דוקא לאכול אבל לצורך אדם
מותר אפילו מלוגמא (עיי' בר"ש ור"מ ריש פ"ח בשם
ירושלמי דכתיב לכם לאכלה דוקא המיוחד לכם תהיה
דוקא לאכלה אבל מה שאינו מיוחד לכם אפי' למלוגמא)
ואם אינו מיוחד לא לזה כגון הסיאה בלשון ערב
צידרג) ואזוב (צעתר) וקורנית (חאשה) הרי הוא
תלוי במחשבתו חשב עליו לעצים הרי הוא כעצים ואין
פרק יז
בינת
(ב) (מלשון זה משמע דאף במכרו ולקח בו שמן אחר שניהם אסורים וצ"ע דבשלמא בהחליף דשניהם אסורי'
א"ש דכ"א הוי כדמי שביעית אבל במכרו בשלמא בשמן שני שלקח הוי דמי שביעית אבל שמן שמכר למה
שערמצות הארץ פרק יו
כה
עליהם קדושת שביעית חישב עליו לאכילה הרי הוא
כפירות חישב עליו למאכל אדם ולמאכל בהמה נותנין
עליו חומרי מאכל אדם שאין עושין מהן מלוגמא וחומרי
בהמה שאין שולקין אותו כדלעיל סי' ו'
כב) מיני כבוסים כגון בורית ואהל קדושת שביעית
חלה על הכביסה ולפיכך מכבסין בהן שנאמר
והיתה שבת הארץ לכם לכל צרכיכם דדוקא בדבר דשייד
לאכלה דרשינן דוקא לאכלה אבל בדבר שאינו שייך
לאכלה אדרבא אמרינן לכל צרכיכם
כג) מותר למכור אוכלי אדם ואוכלי בהמה וליקח
בהם אוכלי אדם אבל אין מוכרין אוכלי בהמה
ליקח בהם אוכלי בהמה אחרת ואצ"ל שאין מוכרין אוכלי
אדם ליקח בהם אוכלי בהמה ואם לקח בהן או החליף
אוכלי אדם באוכלי בהמה הרי הן כאוכלי אדם שאין
עושין מהן מלוגמא לאדם ונ"ל דמ"מ נשאר עליו ג"כ
דין אוכלי בהמה שאין שולקין אותו
כד) פירות שביעית אין מוציאין אותן מהארץ לחו"ל
ואפילו לסוריא ואפילו דברים שאין בהם חיי נפש
מאכילין אותן לא לעכו"ם ולא לשכיר דהוי פורע חובו
ואם היה שכיר שבת או שנה או חודש או שקצץ מזונותיר
עליו הרי כאנשי ביתו ומאכילים אותו ומאכילים את
האכסניא פירות שביעית
)אין אוספים פירות שביעית כשהם בוסר שנאמר
תאכלו את תבואתה אינה נאכלת עד שתעשה
תבואה אבל אוכל מהם מעט בשדה כשהם פגין
כדרך שאוכל בשאר שני שבועה ולא יכנוס לאכול
בתוך ביתו עד שיגיעו לעונת המעשרות
כו) ומאימת מותר לאכול מפירות האילן בשדה
בשביעית הפגין של תאנים משיזריחו ועיין כל
זה ברמב"ם פ"ה ולפי שאין אנו בקיאים בשיעורים
אלו ולכן אסור לאכול עד שהם ראוים לאכילה קצת
כז) מותר לקוץ אילנות לעצים בשביעית קודם שיהי'

אדם
יהיהאסור ובירו' שהביא הכ"מ באמת משמע דבשמן ראשון מותר וצ"ע