חכמת
ולשתיה ולסיכה ולהדלק' הנר ולצביעה מדכתי' תהי' לכם
לאכלה ותהי' ללמוד ולרבות שאפילו מה שהוא לאכלה
תהיה מותר לצביעה והדלקת הנר
לאכילה ושתיה כיצד לאכול דבר שדרכו לאכול
ולשתות דבר שדרכו לשתות כדין תרומה ומע"ש
ולא ישנה פירות מברייתן דבר שדרכו לאכלו חי
לא יאכלנו מבושל ודבר שדרכו להאכל מבושל אין אוכלין
אותו חי לפיכך אין שולקין אוכלי בהמה. ואינו מטפל
לאכול תבשיל שנפסד והפת שעפשה
רמב"ם פי"א מהל' תרומה) ולכן נ"ל דתמרים
של שביעית מותר לחבצן ולקבצן כעיגול הדבלה אבל
אסור לעשות מהן שכר וכן אין עושין תמרים דבש ולא
תפוחים יין ולא פירות הסתיו חומץ וכן שאר כל הפירות
אין משנין מברייתן חוץ מזיתים וענבים כדין תרומה
ומע"ש עבר ועשה האוכל משקה ה"ז שותהו
אין נותנין דבילה וגרוגרות לתוך המורייס מפני
שהוא מאבדן שדרך לסחוט אותן ומשליכין אבל אם
אינו סוחטן מותר (כ"כ הר"ש בשם ירושלמי ריש פ'
י"א דתרומות וצ"ע למה השמיטו הרמב"ם) אבל נותנין
יין לתוך המורייס ואין מפטמין את השמן מפני שהוא
מוציאו מכלל מאכלות ועושהו שמן המשחה אבל מערבין
יין ודבש ופלפלין וכיוצא באלו לאכלן כן הוא בהדיא
בירושלמי שביעית פ"ח דף י"ח)
)אין מבשלין יין של שביעית מפני שהוא ממעטו
ואין כובשין בצלים של שביעית בחומץ של שביעית
מפני שמפסיד החומץ ואין מערבין תבואה בקטניות
וכל דבר שיתפרש זה מזה כשכוברין אותו מערבין
)כדרך שמרקדין את הקמח בחולין כך נוהג בשביעית
מרקד לאכול ומשליך את המורסן הרי שרצה לעשות
סולת מנופה בנפיות הרבה עד שיוציא קב קביים מן
הסאה לא ישליך את השאר מפני שהוא ראוי לאכילה
אלא יתנהו במקום המוצנע
(יא) (שם הל"י) עוקצי תאינים וגרוגרות והכליסין
שער מצות הארץ פרק יז
אדם
והחרובין ומיני אבטיח וקליפי אבטיח ואתרו
ומלפפין אעפ"י שאין בהם אוכל וקניבת ירק שמשלינן
בעלי בתים יש בהן קדושת שביעית אבל קניבתיר
שמנקבין הגנים אין בהם קדושת שביעית קליפי פול
ושומש' אם יש בהם אוכל יש בהן משום שביעית אין
בהן אוכל אין בו קדושה
יב) גרעיני אתרוג מותרים גרעיני זתים ותמרים
וחרובים אעפ"י שלא כנסן יש בהם משום שבע
ושאר הגרעינין בזמן שמכניסן ויש בהם לחלוחית למצו]
אותן יש בהם משום קדושה ואם משליכן אין בהם קדוש'
והרי הם כעצים אא"כ ראוין לצביעה והקור קדושת
שביעית חלה עליו
יג) (פ"ה מל' שמיטה) הסובין של חיטים חדשות
אסורין מפני שהוא ראוי למאכל אדם ושל ישינות מותר
ועד מתו נקראו חדשות כל זמן שבני אדם רגילים
לחבוט בין הגרנות: (א)
יד) (פ"ה מהל' שמיט') הצורר תבלין של שביעי' ונתן לתו
התבשיל אם בטל טעמן הרי אלו מותרין לכל דבר
ואם נשאר בהם טעם עדיין הם בקדושת שביעית.
טו)(רמב"ם שם)פירות המיוחדין למאכל אדסאין
מאכילין אותן לבהמה חיה ועוף הלכה הבהמ'
מאיליה לתחת התאנה ואכלה אין מחויבין אותו להחזיר'
שנאמר ולבהמתך כו' תהי' כל תבואתה כו'.
טז) לסיכה כיצד לסוך דבר שדרכו לסוך לא יסוך יין
וחומץ אבל סך הוא את השמן ולא יסוך במרחץ אבל סך
הוא מבחוץ ונכנס.
) שמן של שביעית אין חוסמין בו תנור וכרים ואין
סכין בו מנעל וסנדל ונותנים אותו לגרדי ואין נותנין
אותו לסורק (ר"ש בשם ירוש' ספ"ק דדמאי) ואין סכין
אותו בידים טמאות (ובתרומות פ' י"א אי' בידים מסוא'
ונ"ל דר"ל גם בשביעית כן דצריך נט"י אבל אין לומר
דכשהוא טמא אסור דלפ"ז יהיה פירות שביעית אסור
בזמן הזה:
פרקציו
בינת
אדם
ןסי' ז' עד כאן העתקתי מרמב"ם פ' י"א מהל' תרומות עפ"י מה שכתב הרמב"ם בפ"ה מהל' שמיטה
הל' ג' ולא ישנה פירות מברייתן כדרך שאינו משנה בתרומה ומע"ש כו' והפ"מ לא הראה מקונר לזה וצ"ע
דפ' י"א דתרומת י"ג דתנן ולא ישנה כו' בתרומה ומע"ש ולמה לא תנן נמי שביעית).