חכמת
במוצאי שביעית שאז כבר יכול למצוא לוף הרבה כזה
מן ההיתר תוי"ט)
באחד בתשרי ר"ה לשביעית פירות שישית שנכנסו
לשביעית אם היו תבואה או קטניות או פירות
האילן שהגיעו לעונת המעשרות (דהיינו הבאת שליש)
קודם ר"ה הרי אלו מותרין ואעפ"י שאסף אותם בשביעי'
הרי הן כפירות שישית לכ"ד ואם לא באו לעונת המעשרו'
אלא אחר ראש השנה הרי הן כפירות שביעית ואם
היה תבואה וקטניות אסורין באכילה כדין הספיחים
ופירות האילן אוכלין אותן בקדושת שביעית
האורז והדוחן והפרגין והשומשמין ופול המצרי
שזרעו לזרע הולכין בהן אחר גמר פרי אם נגמר
פרים קודם ראש השנה הרי אלו מותרין בשביעית
כפירות שישית ואם נגמרו אחר ראש השנה אעפ"י
שהשרישו קודם ראש השנה הרי אלו אסורי' משום ספיחי'
הירק בשעת לקיטתו והאתרוג ואפילו היה כפול
קודם ראש השנה ונעשה כככר בשביעית חייב
במעשרות כפירות שישית ואפילו היה כככר בשישית
הואיל ונלקט בשביעית נוהג בו קדושה כפירות שביעית
ומתעשר כפירות שישית להחמיר
וכן פירות שביעית שיצאו למוצאי שביעית
בתבואה וקטניות ואילנות הולכין אחר עונת
המעשרות והפרגין והשומשמין והאורז והדוחן ופול המצרי
שזרע לזרע אחר גמר לקיטתו
י"ב) דין הפול המצרי ובנות שוא ובצלים מבואר
ברמב"ם פ"ד
יג) הדלועין שקיימן לזרע אם הוקשו לפני ראש השנה
ונפסלו מלאכול אדם מותר לקיימן בשביעית שהן
מפירות שישית ואם לאו אסורין כספיחי שביעית וכן
הירקות כולן שהוקשו לפני ראש השנה מותר לקיימן
בשביעית ואם היו רכים אסור לקיימן משום ספיחים.
אין מחייבין אותו לשרש את הלוף אלא מניחו בארץ
כמות שהוא אם צמח למוצאי שביעית מותר ואין מחייבין
אותו לשרש את הקנדס אלא גוזז בעלין ואם צמח
למוצאי שביעית מותר
יד) עכו"ם שזרע בשדהו בא"י פירותיו מותרין שלא
שייך לגזור בשל גוי שאין מצווין על השביעית ומ"מ כל
שערמצות הארץ פרק טז יז
אדם
כד
קדושת שביעית על הפירות דקיי"ל אין קנין לעכו"ם
בא"י וכל פירות שביעית אפי' של גוי פטורין מן המעשרו'
וכבר העיד מהרי"ט בתשו' שכך עשו הלכה למעשה)
וי"א דיש להחמיר שלא לקנות מן הגוי פירותיו אלא
בחילוף כלי או בשר וכיוצא בו דבר שאין לחוש שיחזור
ויתן לישראל אבל במעות אסור שהרי המעות נכנס
לקדושת שביעית ושמא יתן הגוי המעות לישראל וכבר
האריך בזה מהרי"ט בתשו' דאין לחוש
פרק י"ז
דין פירות שביעית
א(רמב"ם פ"ד) הפירות שיוציא האילן בשביעית
לא יאספם כדרך שאוסף בכל שנה שנאמר ואת
ענבי נזירך לא תבצור ואם בצר לעבודת האילן או שבצר
כדרך הבוצרים לוקה
ב) ומדרבנן שאפילו תלוש צריך לשנות ולכן תאנים
של שביעית אין קוצים אותם במוקצה ר"ל לייבשן
במקום העשוי לייבשן שהוא נקרא מוקצה) אבל
מייבשין בחורבה כן פי' רמב"ם) ולא יקוץ אותם מן
העיגול בכלי המיוחד לקוץ בהם התאנים שאותו כלי
נקרא מוקצה אלא קוצין אותן בחרב וכיוצא בו כדי שישנה
(ר"ש) ולא ידרוך ענבים בגת אבל דורך הוא בערבה
ולא יעשה זיתים בבית הבד אבל כותש הוא ומכניס לתוך
בד קטן ביותר וטוחן בבית הבד ובקוטב ומכניס לבד
קטנה וכן בשאר הדברים כל שיכול לשנות ישנה
ג)מ"ע להשמט כל מה שתוציא הארץ בשביעית שנאמר
והשביעית תשמטנה ונטשתה ומן הדין צריך לפרוץ
פרצות בסייגים וגדרים אלא מפני תיקון העולם תקנו
חכמים שאין צריך לפרוץ אבל אם היתה פרוצה הנועל
כרמו או סג שדהו בשביעית בטל מצות עשה וכן אם
אסף כל פירותיו לתוך ביתו אפילו על מנת לחלקן לעניי'
אלא יפקיר הכל ויד הכל שוין בכל מקום שנאמר ואכלו
אביוני עמך ויש לו להביא לתוך ביתו מעט כדרך שמביאין
מן ההפקר חמש כדי שמן וט"ו כדי יין ואם הביא יתר
מזה מותר עיין בכ"מ שם פ"י הלכה כ"ד)
גזרו על הספיחין אלא מפני עוברי עבירה וזה לא ד) רמב"ם פ"ה) פירות שביעית ניתנו לאכיל
ולשתיה
