חכמת
שער מצות הארץ פרק יד
אדם
אעפ"י שלשה גוי
עיסת השותפים אם הם ישראלים חייבת
בחלה אפי' אין בכל העיסה אלא שיעור א' דכתיב
עריסותיכם ואם היא בשותפות עם גוי אם אין בחלק
ישראל שיעור פטורה ואם יש בה כשיעור חייבת ויכול
להפריש מני' ובי' דא"א שלא יהי' בחלה שיפריש מעט
משל ישראל:
בחלה שאם לא תמכר יעשנה פת ולכן הנשים שקונות בכל
ע"ש מנחתום ישראל שיעור אלה ונוטלות ממנו חלה
אסור לעשות כן שהרי תיכף משלש העיסה החיוב על
הנחתום להפריש חלה א' א"כ איך ימכור ולא יפריש
וא"ל שעושה שליח להפריש דמ"מ האיך יברכו ברכות
 הרבה ואמנם בנשים שרגילות לקנות תמיד מאותו
ננתום יש צדדים להתיר די"ל דהנחתום מתחילה הקנה
להם הקמח ונעשה שלוחם לעשותה עיסה (ט"ז שם)
 אבל מה שנוהגים שעושים בשעת חתונה לחם גדול
נשים הרבה לוקחים מזה חלה צריך לבטל מנהגם
כ) ודוקא נחתום אבל בעה"ב שעושה עיסה לחלק
בצק לכל אחד פחות מכשיעור פטור מן החלה אבל
אם יחלק פת לאחר האפי' חייב בחלה ודוק' שהיה דעתו
 מתחילה לחלקם אבל אם לא עשה ע"מ לחלק אעפ"י
 תלק אח"כ העיסה לא מהני וחייב בחלה שהרי בשעת
ב"נת טרק יד
החיוב דהיינו הלישה כבר היתה חייבת
כ) ב' שנתנו קמח לנחתום לעשות מהם שאור א
עיסה ואין בכל א' שיעור אם ערבן שלא מדעתם פטורה
ואם מדעתם או של אדם אחד דמסתמא אינו מקפיד
לערב חייב ודוקא שאין בדעתם לחלק הבצק אבל אם
יחלק הבצקו פטור ואם לא יחלקו הבצק אבל יחלק
לאחר האפיה חייב (ד)
יט) אופה ישראל שעשה עיסה לחלק לשאר אנשים חייב' כב) עיקר המצוה להפריש בעודה עיסה דכתי
ראשית עריסותיכם ולא יפרוש עד אחר גמר הלישה
 שתעשה כל העיסה גוף אחד ואף שאח"כ בשעת
עריכת הפת מפזרת מעט קמח תחת הפת אין בכך
 כלום כיון שאין בו בשום ענין שיעור חלה ואף דמדינא
מותר להפריש בעיסת חיטין תיכף שנתן מים ויערב
הקמח במים כיון שיש בו הרבה חילוקי דינים לכן
לא נהגו כן.
כג) לא הפריש בעודו עיסה יכול להפריש לאחר אפיה
 דכתיב באכלכם מלחם הארץ אבל לכתחילה
 אסיר ומוטב שתפריש המשרתת ותקח רשות מבעל
 הבית אם אין פנאי לבעלת הבית עין בסי' ל"ט (כן
מוכח מתה"ד שהביא הב"י סי' שכ"ח)
כד) העושה עיסה לבהמה ולחי' פטור דכתיב עריסו'
עריסה שהיא ראוי' לכם כמש"כ והי' באכלכם
 ו' להוציא שנעשה לבהמה ולכן העושה עיסה לכלבים

אדם
שאלה ב' בעלי בתים טחנו קמחיהם יחד והשאירו מעט קמח לאפות מצות בע"פ ויש בכל הקמח שיעור
חלה אך כשיחלקו אין כאן שיעור לכ"א ואפו ביחד ואחר האפי' יחלקו אם חייבת בחלה
תשובה הב"י בי"ד סי' שכ"ו כתב בשם רשב"א דנראה מדבריו דעיסת השותפות אפי אין לכ"א רק כזית
 כל שאין דעתם לחלק בעודו העיסה אעפ"י שיחלקו אחר האפיה חייב בחלה וכ"כ הש"ך בשם
ב"י ריש סי' שכ"ו וכ"מ לשון הטור ואף שמסמ"ג שכתב ב' שלשו עיסה ביחד מדעתם ואין דעתם לחלק
יקח כ"א חלקו אלא לאכול יחד מצטרפים משמע דגם לאחר האפיה לא יחלקו כתב הב"י דאפשר דאורחא
מילתא נקט והפרישה כתב שהסמ"ג חולק ולא כתב מה שכתב הב"י וכ"כ הבאר הגולה על רמ"א ורצה
גיה כן בדברי רמ"א אגל בד"מ העתיק רק וברי רשב"א ולפ"ז כשמפריש חלה בעודו בצק מברכים אך אם אים
ישים חלה אלא לאח האפי' צ"ע קצת דאפש כיין דאז דעתם לחלק אפשר דעכ"פ לא יברכו או
שמא כיון שכבר כתחייב בעודו עיסה יברכו וצ"ע (והלבוש בסי' שכ"ו סותר דבריו שבסעי' א') ונראה דכיון
שהי' חייב לא מהני החלוקה עבשיו דומה למש"כ רמ"א סס"י שכ"ו בעשה עסה ע"מ שלא לחלקה אעפ"י שחלק אח"כ
אייבומ"ש בט"ז ובש ך אלמא אזליכ' בתר שעת תיובו וה"ה הבא וכ"ל דבזה מותר ג"כ לברך לאחד בלא רשות
דכיו' דדנים ליה כעיסת השותפים דחייבת והש