חכמת
דוקא ולא כמו ששמעתי שנוהגי' לאבדו או לזרוק לים (ו). בשבת משום חורש וכן המבריך והמרכיב
פר
ד"ן
ט"ו
שביעית
מצות שביעית אין נוהגת אלא בארץ ישראל בלבד
שנאמר כי תבוא אל הארץ כו' ונוהגת בין בפני הבית
בין שלא בפני הבית ויש מגדולי הפוסקים דס"ל דאף בזה"ז
נוהגת שביעית מה"ת (רמב"ם פ"ד מהלכו' שמיטה וע"ש
בכ"מ) ואנו בני חו"ל ודאי ראוי לנו להחמיר כמ"ד שהוא
מה"ת וכבר ביארנו ששנת תקע"ב היא שנת השמיט' יה"ר
שנזכה לה בקיבוץ גליות: וסוריא ועבר הירדן גזרו עליה
שתהיא אסורה בעבודה בשביעית כא"י כדי שלא יניחו
א"י וילכו וישתקעו שם אבל עמון ומואב ומצרים ושנער
אע"פי שחייבים בת"ומ מדבריהם אין שביעית נוהגת
בהם וספיחי סוריא ועבר הירדין מותרי' באכילה ועיי'
לעיל פ"י סי' ז' כיצד מפרישי' תו"מ בשביעית
ב') (רמב"ם פ"א) מ"ע לשבות מעבודת הארץ ועבודת
האילן בשביעית שנאמר ושבתה הארץ שבת לה'
ונאמר בחריש ובקציר תשבות וכל העושה מלאכה מעבוד'
הארץ או האילנות בשנה זו בטל מ"ע ועבר על ל"ת שנאמ'
שדדלא תזרע וכרמך לא תזמור ואת ענבי נזירך לא תבצור
ג) אין חילוק בין כרם לשאר אלנות שהרי כתיב בחריש
ובקציר כו' ולמה פרט הכתוב זמירה ובצירה והרי
זמירה בכלל זריעה ובצירה בכלל קצירה אלא לומר לך
על ב' תולדות אלו בלבד הוא חייב ועל שאר תולדת
שבעבודת הארץ ושאר האבות שלא נתפרשו בענין זה
אינו לוקה עליהן מה"ת אע"ג דלענין שבת הוי אבות
ותולדות וחייב עליהן סקילה) אבל כולם אסורים
מדבריהם ומכין מכת מרדות
כיצד התופר או החורש לצורך הקרקע וכן המסקל
והמזבל ושאר עבודת הארץ אעפ"י שעל כולן חייב
בינת
ששריפת חלה מן התורה דכל שבקדש הוא מ"ע בשריפה דוקא
אדם
שערמצות הארץ פרק טו
וכיוצא בהן מעבודת האילנות שבשבת חייב עליה'
זרע מ"מ בשביעית אין חייביןמה"ת ומכין אותו מ"מ
אין ועין בשביעית אפיל אינן סרק ולאיתאן
היבולת מן האילנות ולא יפרק הועלין והבדים היבשי
ולא יאבק את צמרתו באבק ולא יעשן תחתיו
שימות התולעת ולא יסוך את הנטיעות בדבר שישל
זהמא כדי שלא יאכל אותו העוף כשהוא רך ולא
את הפגין ולא ינקוב אותן ולא יכרוך אתהנ
ולא יקטום אותם ולא יפסק את האלנות (ר"ל 
רך וירא שלא תשבר סומכין אותן רש"י ור"ן כ'
שענפיו נוטים לכאן ולכאן קושרים אותו כדי
למעלה ולא יכבדו על האילן) וכן שאר כלו
האילן ואם עשה אחת מאלו בשביעית מכין אות
) אין מציתין את האור באישת הקנים מפני
עבדת קרקע ואין מלמדין את הפרה לחוש 
בחול. ואין בודקין את הזרעים בעצ"יץ מלא
אבל בודקין אותו בעצין מלא גללים ושורין את
בשביעית בדי לזורען במוצאי שביעית מקיימן 
בראש הגי ן ר"ל הירקות עילין דראש ה
מאיליו ואין חושין שיאמרו שחרע בשביעית שאי
 סיקכין את האילן בסקרא ועופין ציתו 
ועודרין תחת הגפנים והמקשקש ( כמו עיו
בזיתים אם לסברות את האילן אסור ואם לסתום א'
הפצימין ר"ל בקעים) מותר
חמשקין בית השלחין בשביעית והיא שדה הזרוי
שצמאה ביותר וכן שדה האילנות אם היומרוחק
זה מזה יתר מעשר לבית סאה
ט) מוליכין את המים מאילן לאילן אבל לא ישקו
השדה ואם היו מקורבין זה לזה עשר לביתס
משקין כל השדה בשבילן ועושין עגול סביב לגפני
עוש
פרק יד
אדם
(ו) רש"י כתב בפסחים מ"ו דמאכילה לכלבים דס"ל דמאי דחשיב תרומה טמאה מהנשרפים ל"ד אלא ה"ה
 "ד ש רבר לא א לד פקלה על כר י שוס' עלי בשבת דן כ"ח דבו ששה 
בקבורת יש אומרים מדרב' יש אמרים מן החורה שנקרא קדש וכן כתב חרמב"ם בהדיא בהי' יו"ש