חכמת
ברמותו וכן לכל מי שחושש בתקנתו (כדאיתא
ביו"ד סימן קי"ט)
(כא) המוליך חטיו לטוחן ע"ה וכן המפקיד אצל
ע"ה הרי הם בחזקתן שאינו חשוד להחליף וכן
ע"ה שהיה משתמש בחנותו של חבר אעפ"י שחבר יוצא
ונכנס ה"ז מותר ואינו חושש שמא החליף
כב) המיליך חטיו לטוחן עכו"ם ה"ז דמאי שמא
החליפם בחיטים של ע"ה והמפקיד אצל עכו"ם
עיי' לרמב"ם פרק י"א הלכה ט"ו.
כג) האומר למי שאינו נאמן על המעשרות קח לי
ממי שהוא מעשר והלך ולקח והביא לו אינו
נאמן ואם אמר לו קח לי מאיש פלוני ה"ז נאמן לומר
ממנו לקחתי שהרי מתיירא שמא ישאלנו הלך ליקח
לו מאותו פלוני ואמר לא מצאתיו ולקחתי לך מאחר
שהוא נאמן אינו נאמן:
כד) (פ' י"ב) הנכנס לעיר ואינו מכיר אדם שם
ואמר מי כאן נאמן מי כאן מעשר ואמר לו
אחד אני אינו נאמן אמר לו איש פלוני ה"ז נאמן ולוקח
מאותו פלוני אעפ"י שאינו מכירו והילך ואוכל על פיו
דמשום חיי נפש הקילו. הלך ולקח ממני ושאל לו
מי כאן מוכר יין ישן אמר לו זה ששלחך אצלי אעפ"י
שהם כגומלים זה את זה הרי אלו נאמנים
כה) בד"א שהוא סומך על אחד בזמן שאין
מכיר אדם שם אבל אם מכיר אדם שם אינו
סומך על א' שיאמר לו פליני נאמן אלא על מי שהוא
מוחזק למומחה להרבה מבני העיר דעל ידי אותו שהוא
מכירו יגיד, לו האמת שפליני מומחה בעיני כל בני
העיר ולא יהתלו בו כמו שאפשר שיהתלו בו כשאינו
מכיר אדם שם ואם שהה שם ל' ימים אעפ"י שאינו
מבני העיר שהוא מומחה (עיי' כ"מ שם)
אדם
שער מצות הארץ פרק יג
מן המומחה.
כז) החמרים שנכנסו לעיר ואמר אחד מהם פירו
אלו אינו מתוקנים ופירות חבירי מתוקנים אינו
נאמן שמא קנוניא עשאו ביניהם
כה) ע"ה שנתן מעות לחבר ואמר לו קח לי אגודת
ירק א' גל וסקין א' והלך החבר וקנה א' לעצמי
וא' לע"ה לוקח סתם ופטור מלעשר ואין אומרים
שהוא נותן לע"ה זה שקנה לעצמו ונמצא שהחב
מוכ דמאי זה חלא אמרינן כיון דדמאי אינו אלא
מדבנן ובדרבנן יש ברירה אבל אם החליף את
ונמצא שהוא חייב באחריותו הוי כאלו החברקנ
במעותיו ולפיכך אסור ליתן לו עד שיעשר
סוף פ"ו דמעשרות וברמב"ם פ"י)
כט) ואם פירש האבר ולא לקח סתם אלא אמ
זה שלי וזה של חבירי ואח"כ נתערבו צריך לעשר תחל
דשמא יתן לע"ה זה שקנה לעצמו ונמצא
כמוכר לו דמאי
ואם הי' המוכר חבר וחבר הזה הקונה הודיל
להמוכר שקונה זה בשביל ע"ה והלוקח לאקנ
לעצמו כלום פטור מלעשר דכיון דהודיע לו שקונה
זה לע"ה בודאי עושר המוכר ע"ז דת"ח אסור למכול
לצורך ע"ה ואם קנה החבר אחד לעצמו ואחד לע"ה
ונתערב אע"ג דהודיע למוכר אפ"ה חייב לעשר שהר'
זה דומה לנתערב לו א' שלא עישר בהרבה שכבר
הם מעושרים שצריך לתקן דמאי וה"נ זה שמנ
לצירך החבר מסתמא לא עישר
ואפילו בלא נתערבו אלא כל אחד עומד בפ"ל
אפ"ה כשחילק בידו ואמר זה שלי וזה של
חבירי ונעל חלקו לבסוף חייב לעשר שהיהם דהויכמו
מיר אדם שם לא יקח אלא ממי שיאמר לו הרבה לו אבל אם נטל חלקו בתחלה וא"ב הנשארמילא
הוא לע"ה ולא הוי כמוכר (ר"ש שם)
כו) ולא התירי דברים אצו אלא בתרמות ומעשרות לבזה' שאמרו לא' הבא לנו ה' אטירה ירק
אבל לענין פירות שביעית לא יקח אלא מכל א' וא' בפני עצפו חבירים שבה

ב'צת
מדקיג

שוים והיינו כר' יהודא דמתניתין דגם חמותו חושש בתקנת בתו ובאמת כדבריו טוכח בחוליץ ד"ב
ממתניתין דניתן לחמותו ולא משני הא דר' יהודא וברייתא דשכנתו כרבן דפליגי עלר"י וכ"כ הרמב"ם ב
דהלכה כר"י דגם חכמים מודים לו וצ"מ
