
חכמת
שער מצות הארץפרק יג אדם

עני אינו צריך לכפריש מפני שהוא ספק והמוציא
(דבזיון הזה אף בא"י מפרשים חלה רק כל שהוא
מחבירו עליו הראי' לשיכך אומר ללוי ולעני הבי' ראי שאינו
ונ"ל שהמחמירים מפרישים גם בחלה עכ"ש אחד ממ"ח)
מעושר ומ"מ צריך לקרות שם אפילו למעשר עני ואומר
עישור מה שיש כאן הוא מעשר עני גזירה משום
מעשר שני (א) (עיי' בדמאי פ"ד מ"ג בתי"ט שם)
ג)מפני שרוב ע"ה מעשרים הם לפיכך המפריש א"צ
לברך וכן מותר להקדים מ"ש למ"ר אבל לא מ"ר
תרומת מעשר
) לפינך הבא להפריש מן הדמאי מפריש נדי
תרומת מעשר שהוא א' ממלה מן הכל ומניחה בצד
הפירות ואינו קורא אותו תרומת מעשר שהרי אסור
להקדים ת"מ למעשר אלא אומר זה מעשר ושאר
מעשר סמוך לו ואח"כ אומר זה שאמרתי עליו שהוא
מעשר הרי הוא ת"מ על שאר מעשר הסמוך לו ונוטל
אותה ונותנה לכהן (עיין בתוי"ט ריש פ"ק דדמאי
ובמל"מ פ"ט) ואח"כ מפריש מ"ש או אם ירצה אומר
מ"ש של פירות אלו בצפונם או בדרומם וה"ה
מחולל על פרוטה זו ובשנת מעשר עני אומר
כדלעיל סי' ב'
וכן הלוקח ככר מן הנחתום מפריש כדי ת"מ וחלה
דהיינו א' ממאה שהוא ת"מ ומעט יותר לחלה
ואומר א' ממאה שיש כאן ה"ה מעשר ושאר מעשר
סמוך לו זה שעשיתי מעשר עשוי תרומת מעשר עליו
והשאר חלה ומעשר שני קובע לו מקום באיזה צד
שירצה בצפון או בדרום ומחלל על פרוטה
(רמב"ם פי"ד) לקח וין הנחתום (הוא הלש העיסה
לתרומה ולא תרומת מעשר למ"ר שאם אין מ"ר אין ואופה) פה חמה שאפה היום וגם ציננות שאפה
אתמול צריך להפריש מכל מין ומין ולא מזה על זה
דחיישינן שמא אתמיל קנה חיטים מאיש אחד ושל
היום מאיש אחר ושמא אחד עישר ואחד לא עישר
כדלקין סי' י"ד אבל כששניהם נאפה ביום אחר
אפי' הם משונים בדפוסים מותר וכן אם לקח וון
הפלטר (זה שהוא קינה מן הנחתום) אם שניהם
מאתמול או מהיום מעשרים מזה על זה אפילו הם
מדפוסים משונים דמסתמא פלטר זה קונה מנחתום
א' אבל לקח מן המנפול (הוא זה שקונה מן הפלטור)
ודרכו לקנות מב' נחתומין ולפינך מעסר מכל
דפוס ודפוס
(רמב"ם שם) אסור למכור דמאי לע"ה ולשלוח לו
מפני שמכשילו אבל מותר למכור ולשלוח לת"ח
שאין ת"ח העפ"י שהמשלח ג"כ ה"ח אוכל עד שיעשר
דם
פרק יג
בינת
(א) כ"כ הרמב"ם שם ומלשון זה משמע שא"צ לקבוע מקום בצפוט או דרומו וכ"ו מלשונו בפרושו בדמאי פ"ד
וע"ש בורד גבי קריאת שם לת"מ שכ' תהי' בזה הצד משמט דמעשר גני איני צריך לקבוע מקום ובחבורו פ"ד
מהל' תרומות ה"ח כתב דין דקבינות מקום בצפונו רק גבי תרומה גדולה וטעמא רבא איכא דדוקא
בת"ג משום דבעינן ראשית שיהי' ראשיתה ניכרים וכדאיתא בעירובין ל"ז ובירושלמי בהרומת פ"ג אמתניתין ח"א
עד שיאמר בצפונו כו' והנה יש לומר בין ר"ש ורבנן דב"ע ס"ל דבעינן קביעוק מקום אלא דר"ש ס"ל
בתוכו הוי ג"כ קביעות מקום ע"ש אך צ"ע שהרי במהכיתין איתא להדיא האומר ח"מ זה בתוכו מעשרותו
בתוכו ואפי' לגרסת ירישלמי דלא גרסין מעשרותיו מר"מ קשה מ"ש תרומת מעשר ויש לרחוק דילפינן תרומת
עשר מתרומה גדולה אך צריך עיין שהרי במתניתין איתא להדיא גבי מעשר שכתב בצפונו או בדרומו וא"
 שמע מעשר עבי שהרי גם הוא טובל לסוגית הש"ס דילן כוש"כ הו"ט בדמאי שם פ"ג ואף אם א
דבדעאי אינו צריך לקבוע מקום לוד"ע מפ"ימה שכתב חמל"מ פ' י"א מהלב' מעטר שני בשם ריטב"א ל"
 ברירה א"צ לקבוע מקום ודמאי דרבנן עכ"פ להסברים דהו"מ מן התורה צריך לקבועמקום והר"ט
בדעאי פ"ג מ"ד כהב בהדא אפי' במעשר עני של דמא בצריך שיקבע מטרב שבת בצפוני או בדרומי
פ"ש ולכן נ"ל דדאי להחמיר ויאמר גם במ"ע בצפונו א דרומו כמו גבי מעשר בני ומתפי' דנקמ ע"ש וה"
בשנת מעשר עגי אלא דחדא מניהו נקט לפי שטוהג ברב השנים:
