דם
שער מצות הארשפרק יב יג
חכמת
בשבט אין מעשרים מזה על זה
ליקט בשנה שלישית לשמיט' אחר ט"ו בשבט מפרישי'
מ"עשהרי כבר נתחדש גם שנות האילן אבל אם ליקט
קודם ט"ו בשבט מפרישים מעשר שני אף שנתחדש
שנת שמיטה בתשרי הרי לא נתחדש שנת האילן עדיין
ועדיי' הוא שנה שניה וכן אם נלקט ברביעית קודם
ט"ו בשבט מאחר שלא נתחדש שנה של אילן ה"ז שנה
שלישית ומפרישים מעשר עני
ואעפ"י שהולכים אחר לקיטתו אתרוג בת שישית
שנכנסה לשביעית אפי' לא גדל אלא כזית בשישית
ונעשה כככר בשביעית אפ"ה חייב במעשר כשישית
וגם חייב בשביעית כדלקמן פ' ט"ז לענין שביעית
צלף אע"ג דלענין כלאים וערלה הוי כאילן ואינו
כלאים בכרם וחייב בערלה אפ"ה לענין מעשרות
צותנים עליו חומרי אילן וחומרי זרעים לפיכך האביונת
שהיו משנה שניה ונכנסה לשלישית ונלקטו קודם ט"ו
בשבט מפרישין מעשר ראשון כדין ואח"כ מפריש
מעשר אחר והוא ספק אם הוא מעשר שני כיון שהוא
משני' כמו אילן או מעשר עני דניזל בתר לקיטה
כזרעים ולפיכך פודהו מספק כדין מעשר שני ואחר
שפודהו נותנו לעניים כדין מעשר עני
) האורז והדוחן והפרגין והשומשין לפי שאין נלקטין
כאחד לפיכך הלכו בהם חכמים אחר גמר פירי
ומתעשרים להבא וצ"ע אם ר"ל גמר פירי כמו שאר
 קטניות דהיינו לעונת מעשרות או ר"ל גמר פרי ממש
וא"כ עדיין קשה למה נשתנו משאר קטניות ע"ש בג'
הני כמאן שוינהו רבנן וע"ש בר"ה דף י"ג ע"ב
תוס' ד"ה אחר דמוכח דר"ל גמר פירי ממש
 פול המצרי ובצלי' הסריסי' עיין כל דיניה' בפ"א מה' מע"ש
י"ג
פרק
דין הקונה מעם הארץ וכל דין דמאי
אמר המחבר עיין בס' חרידים איך החריד
נזהרים להפריש דמאי כדאיתא הרבה פעמים
וכי אכשר דרא והביא בשם הארי יז"ל מעשה
רמב"ם פ"ט מהל' מעשר) בזמן יוחנן
רבו עמי הארצ' בישראל והיו זהירים הכל בתרומי
גדולה ומפרישי' אותם לפי שהכל יודעים שקודם
הוא בעון מיתה אבל במ"ר ומ"ש ומ"ע יש מהם
מקילים ולא הפרישו אותם כיון שאין בהם קד
הפרשה מיתה ואע"ג שכל זמן שלא הופרש מעשר א"
לא הופרש ג"כ תרומת מעשר ויש בהם עון
משום הת"מ שבתוכו מ"מ חשבו ע"ה שזהדק
כשהופרש המעשר ואז האוכל המעשר קודם הפר
ת"מ הוא במיתה אבל קודם שהפריש מעשר א
בו מיתה לפיכך גזרו שלא יהי' נאמן על המעשרות
אלא אנשים נאמנים דהיינו (שם פ"י) שיקבל עליו
שלשה ת"ח להיות מעשר את שהוא אוכל ואת שה
מוכר מפירות שגדלו בקרקעותיו ואת שהוא לוק
ע"מ למכור ולא יתארח אצל ע"ה וכשיבאו עדל
שהוא רגיל בהם תמיד הרי זה נאמן על פירותיו ל
מעושרים הם אבל ע"ה פירותיו ספק ואין נא
לומר מעושרים הם וזהו נקרא דמאי רצה למ
דא מאי
ב) ותקנו חכמים שהלוקח מע"ה מפריש תרומתע
שהוא עון מיתה ומעשר שני שאין בזה הפס
שבזמן המקדש הבעלים אוכלים אותו ובזל
הזה יכול לפדותו בפרוטה אבל מעשר ראשון ומעש
עני
ז"ל הס' חרדים בבית ישראל ראיתי שערוריה שתים רעות א) הקונה מעם הארץ אינו מעשר דמאי והרי רמב"
בזמנו לא אמר דאכשו' דרי וגם הרב בעל כפתר ופרח והטור שהיו כמה שנים אח"כ לא אמרו והרי גמרא
 ערוכה קא מתמה אכשור דרי ובעונותינו ראה ראינו מכשילים בדבר ונודע שמכרו טבל. ב) וגם נוסף רל
 ר בה בזמנינו שהראשונים הקטנים עם הגדולים היו יודעים כל הדינים של הפרשת תרומה ומעשרו
 אלא שהיו חשודים אך עתה מעט מזער הם הבקיאים וחקרנו ומצאנו אותם טועים והרב המקובל הקדו
רבינו יצחק אשכנזי כאשר הופיע עליו רוח הקודש והפליא לדבר פעם א' נכנס ע"ה אחד בביתו שהי' ממ
היין ואמר לו טבל ראיתי כתוב במצחך אוי לך והיהודי הודה ובכה ונתן לו תשובה. וכל ירא ה' כשקונה מעם
הארץ מפריש דמאי כדין הגמרא
