חכמת
או להיפך דכתיב וכל מעשר הארץ מזרע הארץ
ואם תרם אינו תרומה:
וכש"כ מן המחובר על המחובר שהרי כתוב
והרמותם והרמה לא שייך אלא בתלוש וכתיב ממנו
משמ' שהחולין שוה להתרומ' ואם תרם אין תרומתו תרומ'
וכן אין תירמין מפירות שנה זו על פירות שנה
שעברה או להיפך שנאמר שנה שנה ואם תרם
תרומתו תרומה כיצד ליקט ירק ערב ר"ה עד שלא
תבא השמש וחזר וליקט' (ע"י גוי) בר"ה או לאחר
ר"ה אין תורמים מזה על זה דאחד בתשרי ראש השנה
לירק וט"ו בשבט ר"ה לאילן לפיכך אין תורמין מפירות
שחנטו קודם ט"ו בשבט על פירות שחנטו לאחר ט"ו
בשבט כדלקמן פ' י"ב
ט)אין תורמים מדבר שהוא חייב מדרבנן על דבר שהוא
חייב מן התורה כגון פירות הגדלים בעציץ שאינו נקוב
או פירות הגדלים בבית או בחצר (עיין לעיל פ"ב)
ואם תרם תרומתו תרומה שלא יאמרו תרומה מותר
לזרים ומ"מ חייב לחזור לתרום שהרי לא נפטרים
בתרומה זו שהוא פטור מן התורה ואין תורמים מדבר
שהוא חד דרבנן על תרי דרבנן ואפילו בטבל דרבנן היכא
דנראה דאחד חמור קצת מחבירו (מל"מ פ"ה הלכה י"ז)
אבל התורם מדבר שהוא חייב מן התור' על שאינו
אלא מדרבנן כגון מעצין נקוב על שאינו נקוב
תרומתו תרומה אבל אסור לאכול אותה תרומה עד
שיוציא עליה תרומות ומעשרות ממקום אחר שכיו'
שהם חייבי' מה"ת לא חל שם תרומות ומעשרות על
דבר שפטור מה"ת ואם כן הם עדיין בטבלם (עיי'
הלכה י"ד בכ"מ)
וכן התורם מן הדמאי על הדמאי או מן
שער מצות הארץפרק ט
אדם יב
(עיין בפרק ה' הלכה י"ג במשנה למלך שם) ואם הדמאי על הוודאי תרומה ויחזור ויתרום מכל
תרם אינו תרומה ב) אחד ואחד בפני עצמו ואם תרם מן הוודאי
תרומות ומעשרות
יב) ואין תורמים מ' הלקוח על מה שגדל בתוך
וכן אין תורמים מן המחובר על התלוש וכן להיפך שדהו ולא מהלקוח מעכו"ם על הלקוח מישראל ולא
מהלקוח קודם מירוח על הלקוח לאחר מירוח וכן
להיפך (ועיי' לעיל פ"ב)
יג) זה הכלל כל שאסור מה"ת לתרום מזה על זה כגו'
מפירות ארץ על של ח"ל ומשנה זו על שנה אחרת
וממין על שאינו מינו ומפירות שחייבים על הפטורים
אפי' מדרבנ' ומשנטלה ממנו תרומה על שלא נטלה
וכן מה שפטור מה"ת כגו' הלקט והשכחה והפאה
וההפקר בכ"ז אינו חל שם תרומה כלל על זה שתרם
ומותר אפי' לישראל וכל דבר שחייב עכ"פ בתו"מ
מדרבנן והפריש ממנה על מה שחייב מה"ת ה"ז תרומ'
אלא שיחזור ויתרום מן זה שחייב מה"ת ואם הפריש
מדבר שחייב מן התורה על דבר שאינו
חייב אלא מדרבנן ה"ז תרומה אלא שהתרומה אסור
באכילה עד שיוציא עליה תרומות ומעשרות ממקום
אחר (כ"כ הרמב"ם וצ"ע למה לא יפריש מיניה וביה
וצ"ל כדי שלא יבא לזלזל בה ויאכל השאר ובאמת
הכל תרומה עכ"פ מדרבנן)
יד) תרם מפירות ארץ ישראל על פירות שבסוריא
ושאר ארצות החייבים מדרבנן צ"ע אם דינו כמו
מנקוב על שאינו נקוב וא"כ תרומה ולא תאכל או
אינה תרומה כלל (ברמב"ם הלכה י"ב הוגה שם ולא
מפירות ארץ ישראל על פירות שבסוריא כו' ע"ש
אבל הר"ש כתב בפ"א דתרומות מ"ה בשם התוספתא
דאפילו מארץ ישראל לסוריא או להיפך אין תרומתו
תרומה וצ"ל דיש חילוק בין אלו לבין שאר חיובי דרבנן)
טו)אין תורמים אלא מן היפה שנאמר בהרימכם
את רלבו ואם תרם מן הרע על היפה תרומתו
תרומה
)(ובפ' המשנה כתב ר"מ מן החיוב על הפטור ר"ל מפירות שנגמרד מלאכתן על שאינו גמרו כו' וצ"ע שהר'
צמתניתין איתא דאינו תרומה ומהנגמר על שאינו נגמר הדין דתרומתו תרומה ונ"ל שט"ס וכצ"ל מפירוא
שנעמרו על שלא נגמרו ור"ל שגמרו שליש וכמו שכתב הר"ש בשם הירושלמי
וכן אין תורמים מפירות הארץ על פירות ח"ל על הדמאי תרומה ולא תאכל עד שיוציא עליה