אדם
שער מצות הארץ פרק ט
חכמת
מאימתי תורמין את הזיתים משיטענו
אין תורמין ממין על שאינו מינו שנאמר כל חלב
דגן וחלב יצהר אמרה תורה תן חלב לזה וחלב
לזה ונאמר כדגן מן הגורן וכתבואה מן היקב ואם
תרם אין תרומתו תרומה וכל מין חיטים אחד וכל מין
תאנים וגרוגרות ודבלה אחד ותורם מזה על זה וכל
שהוא כלאים בחבירו לא יתרום מזה על זה אפילו
מזה על זה
נ"ל דאנו בני חוץ לארץ יש לנו להחמיר שלא
זה בזה: (א)
ב) מאימתי תורמין את הגת משהלכו בו שתי וערב ה) אין תורמין מן החיוב על הפטור ולא מןה
על החיוב כגון הלקט והשכחה והפאה וההפ
דפטורים מתרומות ומעשרות וכן פירות שלא הביא
שליש שאינם חייבים במעשרות על הגדל שליש שחיל
וכן להיפך וכן אין מפרישין פירות שנתרמה תרומתם
אע"ג שלא הפריש עדיין שאר מעשרות על פירות
שחייבים בתרומה וכן להיפך כללו של דבר הדב
שמפרישים ממנו על מקום אחר צריך שיהיו שוין ל
מן היפה על הרע וכל שאינו כלאים בחבירו תורמין עניניהם דאם אילו טבולים לתרומה ואלו טבולי' למעש
אין מפרישין ממנו על אלו אלא מהטבולים לתרומה
על הטבולים לתרומה ומהטבולים למעשר ע
להפריש מתאנים או ענבים שחורות על תאנים הטבולים למעשר שנאמר את מקדשו ממנו
או ענבים לבנות אע"ג דמסתברא דוודאי אינו כלאים שקדשיו בתוכו עושים אותו תרומה לאחרים
קדשיו בתוכו אין עושים אותו תרומה לאחרים
עיו'
בינת
סרק ט
אדם
(א) בדין דתאנים שחורות ולבנות אם תורמים מזה על זה הנה ברמב"ם פ"ה מהל"ת הלכה ג' כתוב להדיא כל
מין תאנים ודבילה וגרוגרות אחד וכתב עוד כל שאינו כלאים בחבירו תורמים מזה על זה וכ"ז הוא מפורש
בהדיא בתרומות פ"ב מ"ד ומשנה ו' ושחורות בלבנות אינו כלאים זה בזה כדאיתא בכל בו סי' צ"א בשם
הר"ש וז"ל מותר להרכיב אילנות מין במינו שחורות בלבנות ודקות בגסות אעפ"י שיש לו שם לווי עד
כאן לשינו וכ"כ רמ"א בי"ד סוף סי' רצ"ה וכ"כ הרא"ש בפרק ראשית הגז והטור ביו"ד סי' של"ג אבל הר"ן
בפ' ראשית הגז כתב דלדידן דקי"ל כרבי אילעי בראשית הגז חשבינן לשחורות ולבנות לשני מינים ואין
מפרישים מזה על זה והיינו משום דילפינן מתרומה דאין תורמים ממין על שא"מ וא"כ ע"כ צ"ל דגבי תרומה
נמי אין תורמים משחורות על לבנות וכת"ק דברייתא בחולין קל"ו וכן הבין הר"ן בדעת רמב"ם בפ"י מהל'
בכורים וכ"כ הכ"מ שם ובאמת כדבריו נראה מסוגיא דחולין שם דפריך מברייתא ודחק שם רש"י וכתב
דפריך מת"ק ורשב"א בחידושיו הוסיף דה"פ אף דבהדיא איתא בברייתא דר' אילעי אמר דב"ה מתירים
פריך מת"ק דס"ל דלא אמר רבי אילעי דבר זה ועכ"פ צע"ג דמ"פ מברייתא ליסייע ממתניתין דתרומות
דאיתא בהדיא כל מין תאנים ודבילה וגרוגרת אחד ואף אם נדחוק דה"ק שהתאנים והדביצה והגרוגרות הכל אחד
אבל שחורות ולבנות הם שני מינים כדמצינו לענין פאה בפ"ב בזורע ב' מיני חיטים ומפרש בידושלמי אפי'
אגדון ושחומת וכתב התי"ט דר"ל לבן ואדום ואף אם נדחוק כי מצאתי בשם ר"ד אפהיים שגרס אגרון מלשון
אוגר ר"ל חיטים יפות ושחומת ר"ל כחוש מ"מ קשה ממתניתין דתרומות דכל שאינו כלאים בחבירו כו' ועכ"פ
צ"ל לפי הסוגיא דחולין דידוע היה לש"ס דמתני' דתרומות יחידאי היא וצ"ע.
לשיטת רמב"ם צ"ע מסוגיא דחולין ולולי דמסתפינא אמינא כיון שיש שם בלא"ה גרסאות עיין בחי'
רמב"ן והיה נראה לי שכצ"ל בברייתא תאנים שחורות כו' דברי ר' אילעי משום ר' יצחק אמרו ב"ש
אוסרים וב"ה מתירים וא"כ פריך שפיר מר' אילעי גופא וגם לשיטת הר"ן נ"ל שט"ס יש בברייתא שצ"ל
ר' יצחק אומר משום ר' אלעזר וכן הוא בתוספתא רק שהיה כתוב ר"ת ר"א וטעה הסופר וסבר שהוא
ר' אילעי לפי ששם הכל מדבר מר' אילעי ובאמת הוא ר' אלעזר,