הסכמות
מהרבנים הגאונים הצדיקים רבותינו שבארץ
ישרא עמודי הקדש נודעים לשם ולתהלה
ה"ה סבא דארעא קדישא האבד"ק קוטנא נ"י
והאבד"ק קא ליש נ"י.
בעז"ה
אור חדש האיר ד' בציון האיר המזרח דפוס חדש אשר הוכן בציון והנה עול'
עליו ספר שערי צדק מהרב בעל המחבר חיי אדם וח"א אשר הדפיס
הנהגות המצות התלויות בארץ למען דעת כ"א
בחיו לסדר על נכון
המעש'אשר יעשה, וכא שרעתה תל"י מרבים העם לשכון כבוד בארצינו ולחוןאת עפרה
ורבים משתוקקים לדברי הספר הנ"ל, התעורר אחד מנקיי הדעת שבירושלים
הוא האברך הרבני המופלג היקר מהור"ר והצשע נ"י בהרב המופלג הותיק המנוח
מו"ה דוד טביא זצ"ל ופיזר ממונו ע"ז והדפיס מחדש הספר הנז'
למען יהי' ביד כל אחד תורתו. וגם לאחינו שבח"ל די צורך להספר הנז': אמרנו
לפעלא טבא ישר חילו ויראה טוב בעמלו ולבל יהיו ח"ו שלוחי מצוה ניזקים
גזרנו אומר לבל ידפיס שום אדם הספר הנז' משך חמשה שנים מיום דלמטה
ויזהר לבל יכשל ח"ו באיסור תוה"ק מבלי להשיג גבול רעהו והעובר על דברינו לא
ינקה ושומע לדברינו ישכן בטח כזית רענן השקט ושאנן ויזכה לביאת ינון ולראו' בתפא'
ירושלם דברי אלה המדברים בתום בח' מרחשון תרכ"ד לפ"ק
 משה יהודא ליב בן הרבני מוהר"ר בנימין זללה"ה
הק' מאיר בהרב הגאון המנוח מוהר"ר איציק זללה"ה אויערבאך
אדכרתין מילתא שראיתי בשער מצות הארץ (פ"ח) דהדרי' במדה"י יכולי' לקיי'
מצו' התלויו' בארץ ע"י שליח ועורר ע"ז לומר דכל מידי דאיהו ל"מ עביד
לא מצי לשווי שליח והביא מדברי ש"מ נזיר די"ב אולם שם איירי היכא דבידו לעשות
או דהוירק מחוסר זמן. אבל בזה כבר כתב הכו"פ (סי' ס"א ס"ק ו') לדין כיון
דרחוק ממנו הדרך איך מצי שווי' שליח. אבל מתוס' יבמות (דף צ"ג ע"א ד"ה)
מייתי כו' במילתא דבידו אינו נראה לחלק בין קרוב לרחוק משמע קצת דגם
בזה אין לחלק ואכ"מ להאריך ומה שכתב לשיטת הפוסקים דתו"מ בזה"ז
דרבנן והרי כתב המל"מ בפ"ב מהלכות ביאת המקדש דהא דאמרינן כ"מ דאיהו לא
עביד כו' היינו דוקא במלתא דאורייתא: במחילה מכבודו תלה בדברי המל"מ
דבר שאינו הוא לא כתב רק במילתא דיכול לעשות בעצמו מדאורייתא ומדרבנן
א"י לעשות בעצמו בזה כתב אפשר דיכול לעשות ע"י שליח יעו"ש אבל ודאי
אף במלתא דרבנן נאמר כלל זה כמבואר מכמה מקומות ובפרט מכל המבוכות

שבין הראשונים בהפרשת חלה בזה"ז כמבואר תוס' נזיר שם ובפוסקים