# שו"ת זכרון יהודה

מתבוא' הארץ מחויב לתת להם בארץ כי אין להם חלק ונחלה בארץ ד' הוא נחלתו וע"כ ראוי להם חלק הי"ב כמפו' במפר' משא"כ העניים כמובן. ואחרי שכן הראני היתב' ברחמיו מקור למצות מעשר כספים מדברי קבלה לדעת הירושל' וכפסק הרמב"ם ושו"ע וכדברי הט"ז שבססי' של"א א"כ עלינו לישב משה"ק בתשו' מריא חיו"ד סי' של"ד [שרמז עליו מע"כ במכתבו א"כ שהוא מצוה דרבנן א"כ בוודאי קיימו אאע"ה כמו שאר כה"ת שקיים אברהם אע"ה עד שלא ניתנה א"כ למה לא רצה הרמב"ם ז"ל לפרש קרא ויתן לו מעשר מכל לעניים מצות מעשר כספים שהביא בפ"ט מה' מלכים. וצחק קיים מצות מעשר ולא קאמר באאע"ה רק שקיים מצות מילה וכמו שהק' המפ' ז"ל נלענ"ד אדרבא דהא פשיטא שאאע"ה איש החסיד קיים המצוה מן המובחר ונתן חומש וע"כ הא דכתיב ויתן לו מעשר מכל לא למצות מעשר לצאת בו"ח לגמרי. והא באמת במדרש תנחומא פ'ראה בפ' עשר תעשר שם פי' דגם מ"ש הרימותי יד אל ד' הפי' שא"א ע"ה קיים מצות תרומה ולא דרש כן על ויתן לו מעשר מכל שקיים מצות מעשר הכא בחק דרש שהפריש ומעשר ש דויזרע ועו' אע"פ סימן דעכ"פ ב"כ אין מעשר כספים דאורייתא ע"ב לא נ קרא דויתן לו מעשר יוכ: דקאי על קיום מצו מעשר כספים דלכ"ע אינו דאורייתא ממש מ הרימותי וכו' שקיימתי מצות תרומה ר"ל בתבואת הארץ לפי מדרש הנ"ל צ"ל דנשבע במצות תרומה שחביבה עליו (וע"ד רש"י ז"ל בפ' ח"ש שנשבע במצות מילה] ובחמת יומתק לפי המ"ד בירושל' הנ"ל עד היכן עד כשיעור תרומה ותרומת מעשר דתרוויהו נכללו במ"ש הרימותי ולמ"ד כמראשית שפי' לעיל דקאי אמעשר ג"כ ניחא דקרי' הרימותי וכו' וקאי על מה שנתן מעשר למלכי צדק מלך שלם ולרמב"ם ז"ל לא ניחא לי' לפרש כן כנ"ל משום דמעשר כספים בוודאי לא הו דאו' רק כנ"ל דצ"ל כפשוטו הרימותי וכו' או לפ' דהרימותי וכו' שנשבע במצות תרומה שחביבה עליו והפשט והדרש שייכים אהדדי כנלענ"ד ומה שלא כ' הר"מ ז"ל מיעקב אע"ה שקיים מצות מעשר משום דרק נדר שיקיים ויל"פ על מעשר תבואת הארץ ולא מצינו בהדיא שהי"ל תבואת הארץ ושקיים מצות מעשר תרומה דאוריי' ובאמת בתשו' מהרי"א הנ"ל במד"ת הנ"ל שהביא שמע בני מוסר אביך על אה"ק וכו' שקיים יצחק מצות מעשר ואח"כ דרש ואל תטוש תורת אמך על דוד המלך ע"ה שאמר ותורתך בתוך מעי שלא אכלתי משאינו מעושר והק' בתשו' הנ"ל מה חידש בזה יותר וע"כ הוכיח דמשמע דקאי אמעשר כספים אפשר אי משום הא לא ארי' די"ל שלא אכלתי מתבואה שלא עישרתי ממנה ואין מזה משמעות על מעשר כספים לענ"ד. ובאופן זה ג"כ יש ליישב דלכאו' קשה דלכ"ע הוי מעשר כספים אינו מדאורייתא א"כ מה נעשה לדרשא שהביא תוס' בתענית דף ט' מספרי את כל תבואת זרעך לרבות פרקמטי' ושאר רווחים ממון ת"ל את כל וכו' ג"כ י"ל מלבד מה שפי' המפר' דאסמכתא בעלמא י"ל לפי הנ"ל דקאי על פרקמטי' ושאר רווחים כגוןשלקח תבואת הארץ מאחרי' לסחורה או בדרך שאר סחורה שזה הוי מדאורייתא וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל הלכה ב' בפ"ב מה' מעשרות עש"ה ועוד נלע"ד לפ' כוונת המד"ת מ"ש מדהע"ה עפ"י מה שראיתי בירושלמי סוף ברכות א"ר הושע דרומיא ג' דברים גזרו ב"ד של מטה והסכים ב"ד של מעלה עמהם ר"א בשם ר' הושע בן לוי אף המעשרות שנאמר הביאו את כל המעשר וכו' ומפ' המפ' המעשרות בבית שני שמעצמן קבלו עליהן. ואפ' ע"ז רמז קרא הנ"ל ואל תטוש תורת אמך. הכלל העולה מהנ"ל די"ב דגם הרמב"ם ז"ל מסכים בזה לראב"ד ז"ל דגם האבות כולם קיימו מדרבנן ורק עדיפא נ שהוא מצוה מן המובחר עכ"פ לקיים מצות מעש י"נ נ"י דגבי מעלת השנ מצות מעשר כספים עבדי שקיימו חומש ונתחזקו דברי הט"ז שבלא"ה עליו החיוב כספים. ומ"ש מע" לקיים שמע בני מוסר אביך שגם כ' אביו י" הנגיד שיחי' מקיים מצות מעשר. האמת מתחילה גם אנכי סבור דאיתא בשו"ע היינו דשייך בזה כמו נדר כהא יו"ד נדרים סי' רי"ד ס"ב קבלת הרבים חלה עליהם שלא קבלו על זרעם ואפי' בדברים בהסכמה אלא שנוהגין כן מעצמם וכו' והדתנא בי דדיחיד שאני ומצאתי אח"כ בפ"ת בשם זכרון יוסף יעיינתי גם בפנים הה דאין הבן מחייב לתת נגד הנהגת אביו ולת מה שהתנה הבן מרי שהגדיל שהרגילו אבותיו נכסי בדרשיהם וכו' ע"כ. אבל ע"פ אדרבא זכור לטוב יהי' אם יתנאג כן וכל המוסף התנהג במדות טובות ייסיף לו היתב' שנות חיים עושר וכבוד בפרט במצות מעשר שהבטיח היתב' ובחנינו וכו' והריקותי שפע ברכה עד בי די כן יהי' חליקו וכן יבורך גבר ירא ד' מע"כ לאו"ש"ט בכי"א. כ"ל למב"י תרס"ז לפ"ק כתבתי בנחיצה רבה או"נ הדו"ש באהבה הס א ביס וכט"ס

### סימן ע"ט

המופלג מו"ד שמואל ר"ב אהדש"ה הנה כבוד גיסו מורי"ף סג"ל נ"י אמר לי שגם מע"כ נוהג ליתן מעשרותיו לעניי אה"ק תי'. ולמע"כ יש לו אחותו שנשארה אלמנה גלמודה עם יתומים קטנים שהמה עניים ואביונים ר"ל והחיוב על הקרובים להחזיק אותם אמנם מע"כ חושש יען שכבר נהג מכמה זמן לשלוח מעשרותיו לאה"ק ומתיירא לשנות מרגלותיו ע"כ ביקש ממני גיסו הנ"ל שאכתוב לכבודו בזה וכו' ע"כ יצאתי בזה להעתיק לו תשובתי ששלחתי אשתקד לגיסו בדבר הזה והיא לעיל בסי' של"ה וממנו יראה וכן יעשה ומכ"ש עתה שגיסו מה' יוסף מאיר ז"ל שבק לן חיים ונשארו בני ביתם עניים ודלים. ואיתא בס' חסי' סי' שכ"ד וז"ל עשיר א' הי' מחלק מעות לעניים לצדקה והי' נותן ביד הגבאי והי"ל א' עני וקרוביו עניים א"ל החכם כל מה שאתה נותן לעניים ולגבאי נחשב לצעקה טוב שתתן שתהן