בית אהרן
פז בד
לפרט השמות בדמתקרי, ומדלא מחלק בין מקום אחד לשנים ש"מ דס"ל שאין שום חילוק, ומדכתב
כותבין שם שרגילין בו ויודעין בו ביותר הרי זה מקום כתיבה, ולא היה צריך לומר דבשני מקומות
צריך גם וכל שום דנדע במכ"ש מטופס גיטין שלכל אדם אף שלא איתחזק דלא עשו בו שום
תקנה עכ"ז מפני הלעז צריך וכל שום א"כ אמאי יהא עדיף הנתחזק שלא לכתוב וכל שום. ובזה
סרה תלונת נושאי כליו למה השמיט דין שני מקומות, דאין חילוק באמת ובמקום אחד כשכתב
שם הטפל ס"ל דפסול כסברת הגט מקושר בדחותו סברת הב"ש דכאן המועט הוא שרה משא"כ
בב' מקומות בכ"מ הן הרוב וע"כ קאמר הש"ס עד שיכתוב שמו שביהודה ושם גליל עמו אף שהקדים
מקום נתינה שהוא הטפל מכל מקום כשר שבמקום נתינה גם כן יש רוב. ובחניכה מכשיר בדיעבד
כתנאי באותה הלכה שיודעין ורגילין בו ביותר. ונודע מכללי הכה"ג דדרך הרמב"ם לסמוך על
הירושלמי היכא שלש"ס שלנו יתפרש בדוחק ולירושלמי בריוח, וכ"ש נ"ד שיכולין להשוותם וסר
חלונת הריב"ש ודוק, שמה שתירץ דהרמב"ם מיירי מכל שום, אותיות מאירות וכל שם. גם הג"פ
כתב דהרשב"א פליג על כוונת הריב"ש ברמב"ם גם הראנ"ח דחה להריב"ש, ונדחו בזה
דברי הב"ש סק"א והדו"פ דהרמב"ם יודה בחניכה הנ"ל שכשר לכתחלה, הם כי לא להזכיר וכל
הראשונים רק דיעבד התירו והבה"ג והרי"ף והרמב"ם ור"ת ובעל העיטור ורבינו ירוחם
והתמ"ק והריא"ז, וכרוזא קרי בחיל למסדרי גיטין ומקלו יגיד לו לכתוב לכתחלה החניכה
המעיין בספר הישר לרבינו תם רע"א תקנ"ז ותקצ"ט יראה דרק דיעבד מתיר בחניכה, וכן
הרוב"ם והבה"ג והרי"ף גירסתם וכך נקיי הדעת עושין, קודם כתב חניכתו, ולדעת ב"י
היא סיבת דיעבד, והתוספ' שמתיר לכתחילה אינו מר"ת תדע דר"ת גורס מרים דמתקרי בד"ה
וכל ובד"ה והיא גורס וכל שום, עיין קרבן נתנאל. ואפשר דכוונת התוס' דכשהכל קורין לו וגם
החניכה דומה לשם כגון ליב לאריה או לדוב בער או לזאב וואלף דוקא קאמר, והאי אי נמי
פירושו כמו אם נמי דומה, והרא"ש יחיד הוא בדבר הזה. ובאמת דממשמעות וכך היו נקיי הדעת
כותבין אין הכרע על לכתחלה, דלא אמר מגרשין רק כותבין דלא רצו בשטרותיהם בח"י להיות
נזרק לאשפה אחר ביטולם, ורוב שמות האדם הם שמות קדושים כתבו ח"י בחניכה וא"כ בגט
כשר דיעבד דוקא. ושיטת הרמ"ה חזינן דקרובה לשיטת הראב"ד רק בשינוי קצת בפירוש הסוגיח
יוסף וקורין לו יוחנן התקין ר"ג שיהיה כותב איש פלוני כלומר השני שמות וכל שם שיש לו גם
במקום אחר כשיש לו שאינו לא מקום כתיבה ולא מקום נתינה, ולא נצטרך לומר דגם מה שאמר
הש"ס עד שיגרש אשתו שביהודה בשמו שביהודה ושם גליל עמו דאוקמינן ליה בדאיתחזק, ולראב"ד
דיעבד הוא דאז מגורשת דיעבד דעדיין לכתחלה צריך וכ"ש. וכהירושלמי דצריך שלשתן. ולהרמ"ה
מיירי דלית ליה רק השני שמות במקום כתיבה ובמקום נתינה ולכתחלה קאמר, אבל מקום כתיבה
עיקר להקדימו, וגם לפרוט השמות בדמתקרי וכל שום שבטופסי גיטין כולם משום הלועזים
כבמשנה למלך
ועתה נפרש דעת הטור לידע אל מי מקדושים הוא פונה בהלכה. זה לשונו בסי' קכ"ט,
כותבין שם האיש והאשה בגט, ואם יש לאחד שני שמות כותבין שם העיקר וכל שום,
מהא דמרים ושרה כגירסת בה"ג. אבל אין כותבין שם הטפל וכל שום. זו לכתחלה, אבל דיעבד
אפילו לא כתב אלא אחד מהם פי' בלא וכל שום, והוא דעת התוס' והרא"ש על ולא שרה וכל
שום, הוא לכתחלה, ודיעבד במקום אחד אפילו הטפל כשר, ומה שסיים והא דכשר דיעבד שם
הטפל וכל שום, עיין ב"ח ושפתים ישק. ומוכרח אני לומר כך דבלא וכל שום מיירי הטור,
דכתב אפילו לא נכתב אלא אחד מהם כשר ואיך תאמר אפילו, לא מיבעיא הנייקר וכל שום
דכשר בדיעבד הא לא נצטרך יותר לכתחלה. ומ"ש הב"י אפילו כתב שם הטפל לבד מכשיר
הרמב"ם דיעבד, הוא לתירוץ הריב"ש ודחוהו גדולי המורים שהבאתי לעיל, והרמב"ם לא הזכיר
וכל שום רק שם, ולא קשה דמכשיר חניכה דיעבד דכוללו בהלכה אחת עם השם שיודעין בו ביותר,
וכמו שהגיה הראב"ד במקומו ועדיף מפורתא שרה. ודע דאף בעיקר לבד איכא מרבוותא דס"ל
דלהרמב"ם פסול, עיין גט פשוט וז"ל, דברי הריא"ז ברור מילל שפסול והביאו המראנ"ח סי' ל"ג
דאף שנתגרשה לא תנשא וכל שכן בטפל. ותדע דבראשונה שהיו כותבין מקום כתיבה שהוא עיקר
כבמשנה דג"פ ואחר התקנה משנה קרי ליה. ואין לומר בב"מ חמיר טפי, א"כ למה השמיט
דינם אלא ש"מ דלדידיה אין חילוק. ומ"ש הב"י דאם לא נפרש כך הוי דין חניכה הפסק, איני רואה
שום הפסק, תחלה כתב שיכתוב שני השמות, העיקר ושני בדמתקרי, וכל שם וחניכה שהכל קורין לו
דומה לשם וכנ"ל ועדיף מיניה, עיין גט פשוט אות ח' שהביא בשם מהריק"ש ומהרש"ך והבן. ומ"ש
והרא"ש דבריו סתומים כל רואה יראה דהרא"ש ותוס' מכשירים אף בטפל לבד בלא וכל שום וכל
שכן בעיקר בלא וכל שום. ומ"ש וטעם מחלוקתם דהרא"ש גורס כר"ת ולזה מתיר לכתחלה,
כבר נדפס ספר הישר לר"ת עם שנורם וכך נקיי הדעת אחר כתב חניכתו עכ"ז אינו מתיר רק
דיעבד. והרמב"ם ג"כ גורס כר"ת בפירוש המשנה שלו והוא דיעבד קאמר כנודע. ומ"ש הטור
אבל