
הידריה (זר רחרה ר
    פ
מהרב המאוה"ג מוהר"ר אהרן נ"י ב"ד מאיר ז"ל
אב"ד דקיק אמשאקוב.
נקרא בשם
 בית אהרן
כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב. האלשיך דקדק למה לא אמר בעולם הבא, גם זוכים
הוה ליה לומר, גם הלא יש כמה רשעי ישראל ע"ש. ונראה הנודע שיש צדיקים שהטעימם
הקב"ה מעין עוה"ב (ב"ב יז.) האבות שנאמר בהם בכל מכל כל. ואפשר שהוא ע"ד זכה וטל
חלקו וחלק חבירו, כמו שמצאנו עד שבא אברהם ונטל שכר כלם, וע"ד ששמעתי משם קדוש ישראל
מריזין על בכה רבי יש מי שקונה עולמו בשעה אחת (ע"ז דף י:), והוא פלאי למה בכה אדרבה
הו"ל לשמוח. ואמר ז"ל ע"פ הנודע כל האומר הקב"ה ותרן יוותרון מעוהי, רק כשאדם עושה מצוה
בזמן שרשע עושה אז עבירה, שלולא המצוה היה הכרעת כל העולם לכף חוב כמו שאמרו לעולם יראה
אדם העולם חצי זכאי וחצי חייב עשה מצוה אחת מכריע א"ע ואת כל העולם לכ"ז, עשה עבירם
אחת מכריע לכ"ח, וא"כ הדין שיטול גם חלק הרשע עכ"פ, שלולא הכרעתו היה מכריע הרשע
א"ע ואת כל העולם לכ"ח. וע"כ בכה רבי יש מי שקונה עולמו בשעה אחת, שהוא מצד שהעולם
היה חצי זכאי וחצי חייב ואחד הכריע לחוב והוא לזכות ונטל חלקו, וזה החלק שנוטל מהרשע
לבעבור שכל מגמתו תמיד תאוות עוה"ז ולכך כן תגמולוהי בעוה"ז כנודע. וכן הצדיק המכריע
שנוטל חלקו ג"כ ישתלם בעוה"ז, והוא אבן פינה לצדיק וטוב לו. ולכך א"א לתנא לומר בעוה"ב
כי הצדיקים טעמו בעוה"ז חלק עוה"ב, וכן הרשעים חלקם עוה"ב בעוה"ז ישתלמו, כשה"כ ומשלם
לשונאיו על פניו (ע' תרגום אונקלוס) וא"כ א"א לומר זוכים, וכל הדיוקים דשם יבוא על נכון
פרק ראשון

משה קבל תורה ססיני ומסרה ליהושע כו'. רבו השטיים, במשה אמר קיבל כמו כן סל"ל
ויהושע קיבל, או לומר הקב"ה מסר למשה, גם למה לא אמר התורה המפורסמת. ונראה
שבמתק דבריו הודיע לנו כח המקבל הראשון מש"ר שקיבל בזמן שרצה הוא, מה שלא היה נשמע
באומרו הקב"ה מסר התורה למשה, כנודע יום אחד הוסיף משה מדעתו והסכים הקב"ה על ידו.
ונשכיל למה באמת איחר משה נתינת התורה ואדרבה זריזין מקדימין, ונציע כל המאמר בש"ס
(שבת פז.) ג' דברים עשה משה מדעתו והסכים הקב"ה, הוסיף יום אחד דרש היום כמחר מה מחר
לילו עמו אף היום לילו עמו, ועי' תוס' ד"ה היום דאין זו דרשה גמורה א"כ מי הכריחו לדרוש כן
ולאחר יום נתינת התורה על יום נ"א לספירה, ונראה שהוא ע"פ הנודע ש"ס (נדרים לח) נ' שערי בינה
נבראו בעולם וכלם נתנו למשה חוץ מאחד שנאמר ותחסרהו מעט מאלהים. ונודע מהתקונים (סח)
וז"ל שלימו דנ' שערי בינה דא איהו דלא אתייהיב למשה. ויבוא מדויק לשון הש"ס וכלם נתנו למשה
חוץ מאחד, הקצה האחרון שבשער הנ', ולזה כשזכה לשער הנ' נצטרך הוא לספור נ' ימים משא"כ
עבור ישראל היה די מ"ט יום. וזהו מדעתו דעת"
עליון הוכרח להוסיף עוד לספור יום אחד והסכים
הקב"ה על ידו: פירש מן האשה, דרש ק"ו מה
ישראל שלא נתיחד אליהם הדיבור אלא פעם אחת
וכו' אני בכל פעם כו' והסכים הקב"ה ואתה פה
עמוד
ובזה מתורץ קושית העולם (ע' מגן אברהם פי'
תצ"ד) דבין לרבנן ובין לר' יוסי התורה ניתנה
ביום נ"א לספירה, בשגם בעונות פסקינן כר"י
והוא