
מסכת אבות פרק ששי
ני מלך ע וכאות בהר ציון ובירושלים ונגד זקניו כבור: ט בכי שמעון בן סנסיא
וראלו שכעמדות שמנו הכמים לצדיקים כלם נתקימו ברבי ורבניו: י אטר כי
ידי בן קסמא פשם אשת הייתי מהלך כדרך ופגע בי אדם אחד ונפן לי
שלום והקזרתי לו שלום. אמר לי רכי מאיזה מקום אתה אמרתי לו מעיר
דולה של חכמים ושל סופרים אני. אמר לי רכי תונך שתדור עמנו במקומנו
ני אתן לך אלף אלפים דינרי זהב נאבנים טובות ומרגליות. אמרתי לו
אהנופן לי כל כסף זהב אבנים טובות ומרגליות שבעולם איני דר
בסקום תורה וכן כתוב בספר קהלים על ידי דוד מלך ושראל (תחלים קים)
טוב לי תורת פיך מאלפי הב וכסף. ולא עוד אלא שבשעת פטירתו של
אדם אין סלוין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אכנים טובות ומרגליות 
תומעשים טובים בלבד, שנאמר (טש"י ח) בהףהלכך פנחה אתך בשכך
שמור עליך והקיצות היא תשיחך. (הקהלכך פנחה אפך בעולם ה.
בך תשמור עליך בקבר. והקיצות היא תשיףך לעולם הבא. ואומר
(י ב) לי הנסף (לי בזהב נאם ג נבאות: יא חמץה קנינים קנה לו קקדוש
ברוך
פירוש מהרב החסיד ר' יוסף יעב"ץ ז"ל

וקוי ה' יחליפו כח. העושר, (זכריה יב) והיה הנכשל בהם כדויד. והזקנה, (ישעיה סב)
כימי העץ ימי עמי. והבנים, (שם סה) הקטן יהיה לאלף וגו' אני ה' בעתה אחישנה,
יאמר כי בעת הגאולה נגאל מהרה ולא נתאחר מתחלת בואה עד תשלומה ימים,
כמו שקרה למלכים שמתחלת מלכותם עד שיתיישבו במלכותם יעברו ימים ושנים, אבל
גאולתנו אינה כן, ותשועת ה' כהרף עין, כי מאת ה' תהיה, ולכן תפלא בעינינו
למהירותה. וע"ז אנו מתפללים מהר והבא עלינו ברכה ושלום מהרה, הראשון למהירות
הזמן, הב' למהירותה בעתה, כמו שפירשתי. וזה שאמר הכתוב (דברים לב) לי נקם ושלם
וגו' כי קרוב יום אידם. והיאך הוא קרוב, כי אנכי אהיה הנוקם, לעת תמוט רגלם, לפי
שאידם קל מהרה יבא כי ימיהם לא ימשכו, ודעהו כי הוא פלא. זה שאמר הכתוב
(מיכה ה) ועמד ורעה בעוז ה' בגאון שם ה' אלהיו כי עתה יגדל עד אפסי ארץ, יאמר
כי ירעה בכחו של הקב"ה שפעולותיו בבלתי זמן, ולזה ישבו בהשקט ובבטחה, לא ילכו
נעים ונדים כמנהג במלכים כובשי המדינות. והטעם כי מהרה בעתה אחת יגדל עד
אפסי ארץ
טרבי שמעון כן מנסיא אומר אלו שבע מדות וכו'. כתב ר"י ז"ל ידוע הוא לכל
מעלת רבינו הקדוש שאמרו עליו מימות יהושע ועד רבי לא נמצא תורה וגדולה במקום
אחד, ומפני שהיה שלם בתורה ובחסידות זכה למדות הללו והורישם לבניו, ע"כ. כמו שאנו
עתידין להורישם לעד כמו שזכרנו. ואמר ר"ע (עדיות פ"ב) האב זכאי לבנו בנוי בכח בעושר
בחכמה ובשנים, בנוי דכתיב (תהלים צ) והדרך על בניהם, בכח דכתיב (שם) גבור
בארץ יהיה זרעו. בעושר דכתיב (שם) נער הייתי גם זקנתי וגו', ובחכמה דכתיב
(דברים לא) ולמדתם אותם את בניכם, ובשנים דכתיב (שם) למען ירבו ימיכם וימי
בניכם, וכלם כתיבי בצדיקים, וכתב ר' ישראל הזקן כי הז' הם בכלל הה', תי
הכבוד בכלל העושר, שנאמר (ד"ה א כט) והעושר והכבוד מלפניך, ובכלל השנים
הזקנה והשיבה
יאחמשה קנינים קנה לו הקב"ה בעולמו. לפי שזכר שבעה דברים ששבו נצחיים בהדבקם
בצדיקים