מסכת אבות פרק ששי
עז
) עטרת תקארת שינה נדרך זדקה תמצא: ואומר (שם כ) הפארת בחורים
כאםוהדר זקנים שיבה. ואומר (שם יד) עטרת הכמים עשרם. ואומר (שם יז) רת
קנים בני כנים ותפארת כנים אבוףם. ואומר (ישני' כר) וחפרה הלכנה ובושהה
כי
פירוש מהרב החסיד ר' יוסף יעב"ץ ז"ל
אמרו ז"ל (ברכות כ.) ר' יוחנן הוה קאי בשערי טבילה כי היכי דלסתכלן ביה בנות ישראל
וליהוו להון בנין שפירין כותיה: הכח. (אוב כט) ואשברה מתלעות עול וגו': העושר.
לצדקה: הכבוד. יכבדו ליראי ה' ולבריותיו של הקב"ה: החכמה. ייעצו את בני אדם
זקנה והשיבה. כי ייסרו את האנשים וישמעו תוכחותיהם
לביאור הראיות. י"ל כי לכאורה נראה שלא ביאר מאומרו תפארת בחורים כחם אלא
שהכח תפארת, אבל לצדיקים איך ביאר מכאן, ועוד שלא הביא ראיה אלא לד'
מהם. וכתב אחד מהמפרשים ובאבות דר' נתן מביא ראיות יותר חזקות. והנ"ל שזה
התנא בנה ראיותיו על יסוד אחד מבואר בנפשו, כי כל דבר שסופו להפסד כנפסד דמי
מה לי היום או מחר, וכיון שכן אין לשבח כח בחורי עולם, וכ"ש אם כחם סבת כשלונם
ויפיים מלכודתם, הרי לא אמר שלמה המלך ע"ה אלא כנגד אותם אשר כחם ויפיים
סבה להוסיף בצדקתם והם הצדיקים, ואין ספק אלא שנאמר על בחורי ישראל שהיו
פורשין מן הבשר ומן היין עד שנטפל להם ר' יהושע, ובסבת כחם היו יכולים לעמוד
במה שעמדו. וכן אומר והדר זקנים, לא אמר אלא כנגד זקני התורה שקנו חכמה, כי
זקני עם הארץ שיבתם בשתם וזקנתם כלימתם, א"כ נתבארה החכמה מזה הפסוק.
ובפסיק עטרת תפארת שיבה ביאר הנוי והעושר והשיבה. ופירוש הפסוק כך, עטרת
שהיא העושר דכתיב עטרת חכמים עשרם, והתפארת והשיבה, בדרך עושי צדקה תמצא,
ואמר בדרך, לשון נאה לצדיקים, שאינו מעצמותם אלא דברים נמשכים לצדקה, כטעם
(דברים לב) ובדבר הזה תאריכו ימים, כמו שפירשתי: וכשתעיין בסדורם תמצא ענין
נאה, כי הנוי והעושר והכח חלק הזנה שמשכנה בכבד, הכבוד והחכמה החיונית, השאר
השכלית, כי ב"ח כשיזקינו יגרעו מערכם כסוס כפרד, ומין האדם בכח הנשמה השכלית
שקנתה שלימותה שנכנסה בשלום ויצאה בשלום להפך, כאומרו והדר זקנים שיבה, כטעם
(עלכים א כ) אל יתהלל חוגר כמפתח. ועל סדר זה ייעד השי"ת לכלל האומה בפרשת
אם בחקותי, וכמ"ש הרמב"ן ז"ל כי לא נשלמה הפרשה הזאת בבית ראשון וכ"ש בבית
שני, (ויקרא כו) ונתתי גשמיכם שלימות הזנה, ובכלל זה הנוי והכח, וכמ"ש הרמב"ן ז"ל
וז"ל, הקדים דבר הגשמים כי בבואם בעתם כאשר יאות יהיה האויר זך וטוב והמעיינות
והנהרות טובים, ויהיה זה סבה לבריאות הגופים, והפירות כלם ירבו ויתברכו בהם,
והנה עם זה לא יחלה האדם ולא יהיה בהם משכלה ועקרה ובבהמתם, וימלאו ימיהם,
כי בהיות הגופים גדולים ובריאים יתקיימו כימי האדם, והנה היא הגדולה שבברכות,
ע"כ. (שם) והשבתי חיה רעה מן הארץ, סימן החכמה, כי בכח הצלם נרדה בכל חית
הארץ, והשכל מן הלב. (שם) ורדפתם, הכבוד. (שם) ונתתי משכני בתוככם חלק
הנשמה העליונה. ואל יקהו שניך במה שזכרתי הנשמה העליונה, כי הוא ענין כמוס
עם חכמי האמת ובחדרי ר' עקיבא תמצאהו, באומרו חביבין ישראל. ואמר בספר הזוהר
(ישעיה מב) נותן נשמה לעם עליה אלו ישראל ורוח להולכים בה אלו אומות עכו"ם,
כי בהם הרוח נושא החכמות, והנשמה העליונה נושא התורה, והתורה שהיא מן
השמים, ולכן אמר והייתי להם לאלהים. ובדרוש אותה הפרשה תמצא תשלום הענין.
ואלו הז' דברים אנו עתידים להשיג בשלימות בביאת משיחנו, הנוי, (ישעיה ם) והלכו
גוים לאורך, (שם נד) ושמתי כדכוד שמשותיך, ועור פניהם של צדיקים יקרן. הכח (שםמ)
וקוי