
מסכת אבות פרק ששי
ברו מרפא. ואוטר (שש ג) רקאות תהי לשרף ושקוי לומותיך. ואומר שם)
דדכיה דרכי נשם וכל נתיבותיה שלום. ואומר ע"ן חיים היא למחזיקים כה
ותומכיה מאשר. ואומר (ש א) כי לוית חן הם לראשך נמנקים לנרגרותיך
ור(שם י) התן לראשף לוית חן עטרת תפארת המגנך. ואומר (שם ט) כי
בי ירבו ימיף ויוסיפו לך שטת חיים. ואומר (שם ג) ארך ימים בימינה בשמאולה
רוכבור. ואומר (שם) כי ארך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך
רבי שמעון כן יהודה משום רבי שמעון בן יהאי אומר הנוי והכח והער
והכבור והחכמה והזקנה והשינה והקנים נאה לצדיקים ונאה לעולם,ש
טרת
פירוש מהרב החסיד ר' יוסף יעב"ץ ז"ל
כמאמר האנשים הרוצה לשקר ירחיק את עדותו אבל התורה תתן מופת לייעודיה בשכבר
בזה העולם שהוא עולם המעשה תגן על עושיה, וכ"ש בעולם שכלו תגמול. אמר (דברים
ד) כי היא חפמתכם ובינתכם לעיני העמים, וכתיב (תהלים לא) מה רב טובך אשר
צפנת, מן הנגלות תעמוד על הנסתרות
ולכל בשרו מרפא. רופא בשר ודם נותן סם לחבירו יפה לכבד ורע לטחול, והתורה
לכל בשרו מרפא. ולפי שדרך התרופות הכוללות מועילות בלתי מזיקות ותועלתם
מועטת כמו מיני השארא"ף וכיוצא, אמר שאע"פ שהתורה תרופה כוללת הנה תועלתה
חזקה מאד ומרובה כאילו היה סם מיוחד לכל אבר ואבר. ולז"א רפאות תהי לשרך
ושקוי לעצמותיך, ודרך התרופות להיותם מלכלכות ומטנפות, אמר (שם) דרכיה דרכי
נועם. ואומרו עץ חיים היא, עד כאן הביא ראיה איך היא נותנת חיים, עכשו
פירש מ"ש לעושיה לשון רבים, והביא ראיה למ"ש בעולם הזה ולעולם הבא, בעולם
הזה כי בי ירבו ימיך, ולעולם הבא ארך ימים ושנות חיים. ובזה הלשון הוא מורגל
בפי החכמים כאומרם לעולם שכלו טוב לעולם שכלו ארוך, והוא לשון התורה ג"כ (דברים
יא) למען יאריכון ימיך
רבי שמעון בן יחודה משום רבי שמעון בן יוהאי אומר הנוי והכח. יגיד כי
אלה הדברים אע"פ שהם הווים ונפסדים, ביד הצדיקים כאילו הם נצחיים,
יען ישרתו לדבר הנצחי שהוא עבודת השי"ת ויוסיפו בצדקת הצדיק, כי הצדיק המכוער
מתבזה בעיני הבריות, ואם הוא יפה משתבח, וע"ז נאמר (מלאכי ב) כי שפתי כהן וגו'
י מלאך ה' צבאות הוא. כי מתוך זיו קלסתר פניו דומה למלאך, ונשתבחו יוסף ודוד
ביופי, ודניאל וחבריו בכח, ושלמה בעושר בחכמה ובכבוד, ואברהם בזקנה ושיבה.
והחכמה אין הרצון בה חכמת התורה, כי היא בעצם התורה ואין ראוי לומר עליה נאה
לצדיקים, אבל הרצון בה פקחות הלב, כאומרו חכמת לב, והתקועית נקראה אשה
חכמה, ובאיכה רבתי מזכיר כמה דברים שהם חכמה ואינם אלא פקחות. ואם נפשך
תאוה לומר החכמות החיצוניות שהוא נאה לצדיקים שלא יחסרו דבר, יישר נאה לצדיקים
אבל לא לרשעים, וכמ"ש ז"ל בפסוק (משלי יח) הון עשיר וגו' פעולת צדיק לחיים, ואפי'
לבינונים אין נאה שמא ישמנו ויבעטו, ולז"א לדעתי (תהלים קמה) קרוב ה' לכל קוראיו
לכל אשר יקראוהו באמת, וי"ל האי קורא שלא באמת היכי דמי, אילימא שאינו מאמין
בתפלה מין הוא, אלא שאינו מכוין, אינו קורא. והנ"ל שהוא השואל מאלה הז' דברים
השי"ת לא יענהו כשגלוי לפניו שבדברים ההם ירום לבבו, ומי הוא באמת (תהלים קיט)
הט לבי אל עדותיך, העבר עיני מראות שוא, גל עיני ואביטה: ונאה לעולם. כי טוב
לעולם כשיהיו אלה בידי הצדיקים, כי דרכם להועיל לזולתם מכל אשר להם: הגוי.
אמרו