מסכת אבות פרק ששי
סח
כל העוסק בתורה לשמה זזכה לדכרים הרבה, ולא עוד אלא שכ
העולם כלו קדאי הוא לו. נקרא מ, אהוב, אוהב את המקום, אוהב את
הבריות
פירוש מהרב החסיד ר' יוסף יעב"ץ ז"ל
בתורה לשמה מזולתו, כי ראיתי מי שלא השגיח בזה, אבל על כל דבר ודבר היה
אומר כל העוסק בתורה, ולא היה אומר איך נתייחד בו העוסק בתורה לשמה, הב'
סדור אלה הדברים, כי ידוע מדת הענוה גדולה מאד אין למעלה ממנה, דכתיב
(במדבר יב) והאיש משה ענו מאד, והיא המביאה לידי רוח הקדש, כמ"ש (ישעיה סא)
רוח ה' אלהים עלי יען משח ה' אותי לבשר ענוים שלחני לחבוש לנשברי לב, ואיך זכר אחריה
היראה ומלבשתו ענוה ויראה, וכבר אמרו ז"ל מה שחכמה עשתה כתר לראשה שנאמר (תהלים
קט) ראשית חכמה יראת ה', עשתה ענוה עקב לסוליתה, שנאמר (משלי כב) עקב
ענוה יראת ה', ועוד שאחר כל זה אמר ומרחקתו מן החטא כאילו התחיל עתה במנין
המעלות. ועוד ומקרבתו לידי זכות, כי עד עתה לא בא לידי זכות. ועוד יש
דקדוקים אחרים ימצאם המדקדק בפירוש המשנה. ואציע תחלה משל אחד לפירושי,
לשני מלכים, האחד מלך בחוזק ידו וזרועו, כי כבש כל המלכות מדינה ומדינה מעט מעט,
והשני מלך על כל המלכות בבת אחת, כי הסכימו כל העמים והשרים להמליכו עליהם
לא בסייף ולא במלחמה. וההפרש אשר בין שני המלכים גדול מאד, הראשון כבש
המדינות הפחותות תחלה ואח"כ החשובות. והשני להפך כי מלך תחלה על החשובות ושוב
יבואו כל אחת ואחת משאר המדינות לקבלו עליהם. וכן עשה. בכמו זה הענין העוסק
בתורה לשמה, כי ביום בואו לברית זכה לכל המעלות כלן בבת אחת, ואח"כ יבאו בו
בפועל ויזהירו ככוכבים לעולם ועד. ומי שלא עסק בתחלה לשמה הוא כדמיון המלך
הראשון, כי יעלה ממטה למעלה עד יכנס חשק התורה במעיו וישיג המעלות כלם.
נמצא העוסק בתורה לשמה מתחיל ממקום שפסק הראשון. וזה ענין דברו של ר' מאיר
שאמר זוכה לדברים הרבה בבת אחת
ולא עוד אלא שכל העולם כלו כדאי הוא לו. כבר כתבתי בהרבה מקומות
שהעולם נברא בעבור התורה, ולכן היו עשרת הדברות כנגד עשרה מאמרות, וז'
תיבות בפסוק בראשית כנגד ז' תיבות אשר בפסוק וידבר אלהים את וגו', וכ"ח אותיות
בכל אחד מהם, ואמרו ז"ל (בראשית א) ויהי ערב ויהי בקר יום הששי הידוע שהוא ו'
בסיון כאומרם תנאי התנה וכו' דכתיב (תהלים עו) ארץ יראה ושקטה. וכל זה היה
לאות כי מי שיהיה לו חלק גדול בתורה כמו כן יהיה לו במציאות, והעוסק בתורה
לשמה מעלין לו כאילו קיים כל התורה כלה, ואין כן מי שלא עסק מתחלה לשמה,
כי לפי צדקתו תהיה ממשלתו וא"א לו לזכות לכל המצות, ולזה אמר שהעוסק בתורה
לשמה כל העולם כלו כדאי הוא לו ובשלו הוא זוכה: ואני מוסיף ביאור כי העולם
השפל נברא לעבודת האדם בלי ספק, והש"י לקחו לערבון, כאומרו (דברים יא)
ועצר וכו', (מלכיםא יז) אם יהיה השנים האלה טל ומטר וגו', משל לאדם שלקח ערבון
משכירו שלא יחזור בו, ובהיותנו טובים יתן לנו את שלנו ואחר עבור היום יום
המעשה יתן שכר פעולתנו, הוא אומרו (ויקרא כו) ונתתי גשמיכם בעתם, והוא הערבון
אשר לכם בידי, ואחר כך ונתתי משכני בתוככם וגו', והוא השכר מכל גנזי, כאדם
הפותח אוצרותיו לשלם שכיריו
נקרא רע. שנים המשתתפים בדבר אחד נקראים רעים, אע"פ שעקר הדבר על אחד מהם,
והעוסק בתורה לשמה צדיק יסוד עולם ובשבילו הש"י מקיים את העולם, כאומרם כל
העולם אינו ניזון אלא בשביל חנינא בני, נמצא משתתף בקיום העולם עם הש"י, ולזה נקרא רע
ואפשר