מסכת אבות פרק חמישי סז
שמנים לנבונה, בן תשעים לשום בן מאה קאלו מת מבר יכטל סן העולט כתבן
בנ בג אומר הפך נה והפך בה דכלא כה ונה קחזי וסיב וכלה כה, ומהלא
תזוע
פירוש מהרב החסיד ר' יוסף יעב"ץ ז"ל
הנסתר, כאומרו (תהלים לא) מה רב טובך אשר צפנת ליראיך, וכמאמר הכתוב (דברים ד)
כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני וגו', מה שאין שאר העמים יכולים לעשות, ומזה תעמדו
על מעלתכם, כי מי גוי גדול וגו', וכמו שפירשתי באותה פרשה. ואם אומרו סוף אדם
למות הם דברי התנא, ירצה שיהביל העולם ויאמר כי כל דבריו אפס ותהו, כי אין
יתרון לאדם על הבהמה זולתי במה שיזכור, והוא בן חמש למקרא, כי עד הנה אין
לו יתרון על הבעלי חיים, ולהורות כי מי שלא הוציא זמנו בכל מה שאמר או בקצתו
נחשב כבהמה, והמעיין יבחר אשר ייטב לו, כי אזן מלין תבחן וחיך אכל יטעם לו
בן חמש, הכתוב אומר (ויקרא יט) שלש שנים יהיה לכם ערלים, ובשנה הרביעית וגו',
והאדם עץ השדה בשנה ה' ילמוד בקביעות: בן עשר למשנה, כתוב אחד אומר מבן
שלשים וכתוב אחד אומר מבן חמש ועשרים הא כיצד, חמש ללמוד, וכך אמרו מי שלא
ראה סימן יפה בחמש שוב אינו רואה: בן י"ח לחופה, (בראשית א) תמצא מנעשה אדם
בצלמנו עד ויבן י"ח פעמים אדם: בן עשרים לרדוף, אחרי מזונו, ד"א לרדוף אחרי
התורה פסקי התורה כי כבר עברו חמש מן התלמוד: בן שלשים לכח, כי כן כתיב
(במדבר ד) מבן שלשים: בן ארבעים לבינה, (דברים כט) ולא נתן ה' לכם לב וגו': בן
חמשים לעצה, דכתיב (במדבר שם) ולא יעבוד עוד, אבל יתן עצה: בן ששים לזקנה,
דכתיב (איוב ה) תבוא בכלח, ונפקא מינה (ויקרא שם) והדרת פני זקן: בן שבעים
לשיבה, מפני שיבה תקום: בן שמונים לגבורה, (תהלים צ) ואם בגבורות וגו': בן
תשעים לשוח, להתפלל תמיד, כי לפירוש האחר היה ראוי לומר לשוחה. ועוד לא מצינו
הקבר נקרא שוחה, ועוד אחרי שנקבר בן תשעים איך ימות בן מאה
כה בן בג בג אומר וכו'. גרסת רמז"ל הפך בה והפך בה דכולא בה ובה תחזי וסיב ובלה בה.
ופירושה לפי דעתי לא תצטרך לשום חכמה עמה להגיע למעלת רוח הקדש, כי כאשר
תהפוך בה עמה תחזה, כדכתיב (יואל ג) בחוריכם חזיונות יראו, והוא מ"ש. ובשבת
ישראל שלמים על אדמתם נמצאים בהם כמה נביאים [בחורים] וזקנים כדכתיב (עמוס ב) ואקים
מבניכם לנביאים וגו', ולזה אמר וסיב ובלה בה, להורות כי אפי' בבחרות תזכה למחזה
שדי. והעדים הנאמנים שמואל וירמיה, ואל ישיאך אדם לומר כי היה בן חמשים או בן
ששים, כי איך יתנצל (ירמיה א) לא ידעתי דבר, והאמת יורה דרכו. והם לא ידעו מחשבות
ה'ולא הבינו עצתו שגו ברואה. והגאון פירש (ישעיה נא) נבזה וחדל אישים על ירמיהו כי היו
מבזים אותו לקטנותו, וראב"ע ז"ל אמר כי קטן היה, ולא אחשוב שיסתפק אדם בזה כלל
הפוך. ש כי כל מה שיקשה לך, כהצלחת אחאב וכדומה, במיתתו יתבאר לך. פירוש כי
עמד על המרכבה בכח אדם מוכה כל היום למען לא ינוסו ישראל ויפלו,
על כן שמהו ה' נגיד לעמו: וסמך זה למשנת בן חמש שנים, יאמר כי אע"פ שנתן
זמן קצוב חמש למקרא וכו', זהו סדר הלימוד הנכון כדי שיהיה לו חלק בכל, אבל אחר
גמרו הסדר הנזכר יחזור בה כל ימיו ויהפוך בה, כי הכל כלול בה, וממנה יתבארו טענות
הרבה להשיב לאפיקורסים שאינם מדברים בשבחו של עולם, ולא יצטרך להכעיס אותה
בצרותיה הנכריות, כי (משלי ה) דדיה ירווך בכל עת, מה הדד הזה כל זמן שהתינוק מוצץ
מוצא טעם אף דברי תורה כן, ולזה תחפש כל חדריה חדר בחדר ולא תאבד אפי' שעה
אחת מזמנך, שאין לך מדה טובה ממנה, ואפי' תחשוב על קצת החכמות שהן נאות
לה לרקחות ולטבחות ולאופות, אין הדבר כן כי אין לך מדה טובה הימנה, כי מי יחוש
לפנותיה ויסודותיה חוץ ממנה. ובכן יתבאר טעם מדה, שהיה ראוי לומר שאין לך
עי' ברכות יז. אר"י כד הוה מסיים ר"מ כו' אמר הכי סוף אדם למות כו': טובה