
מסכת אבות פרק חמישי
כם. הכם אינו מדבר בפני סי שנדול ממני נחכמה ובמנין. ואינו נכנס
לתוד
פירוש מהרב החסיד ר' יוסף יעב"ץ ז"ל
ולאחד מגדולי הדור ראיתי זה הענין וזה לשונו, לא נמצא לאחד מהמפרשים יפרש אמרם
שנבראו בע"ש בין השמשות מה רצו להודיענו בזה, ולמה נבראו אז. ולפי דעתי כי הכוונה
להם לומר כי אלו העשרה דברים שנבראו אינם ממין הבריאה שנבראה בששת ימי בראשית, כי
כל הדברים שנבראו אז היו באופן שישתלשלו לעולם אלו מאלו, וכאומרו (בראשיתב)
אשר ברא אלהים לעשות, לדעת קצת המפרשים ז"ל, אבל אלו העשרה דברים לא היו
כן, כי לא נבראו מהם במיניהם כלל כי אם הם בלבד, ולהיותם משונים מכל הנבראים
בששת הימים וכאילו הם בריאה לבדה, נתייחד להם הזמן ההוא, והוא דמיון האומן
אשר עליו לעשות שתי מלאכות משונות זו מזו, שמשלים הראשונה תחלה ואחרי השלים
המלאכה הראשונה מתחיל בשניה. וכן עשה האל ית', בששת ימי המעשה עשה כל
הדברים המשתלשלים זה מזה לעולם, וע"ש בין השמשות התחיל במלאכה אחרת ממין
אחר שאינה משתלשלת כלל אלא הם עצמם עומדים, לא אחרים מהם ולא הם מאחרים.
ולזה כוונו חז"ל בזו המשנה, והצבת בצבת עשויה, יאמר כל הדברים הנזכרים היו מין
חדש שלא נשתלשל מהם דבר. אבל הצבת, רצה כל שאר הדברים במעשה בראשית,
נשתלשלו זה מזה, ולקח הצבת להיותו נכר לכל שאי אפשר שתעשה אלא באחרת, עד
כאן: ונראה לי כי ענין גדול רמזו לנו באומרם שהם נבראו ערב שבת בין השמשות,
והוא כי זה העולם יתנהג על פי המנהג אשר בו היום, עד בוא יום ה' הגדול והנורא
הוא שבת של הקב"ה, (תהלים צ) כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול, וביום ההוא
יהיה ה' אחד ושמו אחד, כי יעביר השם ית' גלולים מן הארץ הוא שטן הוא יצר הרע
הוא מלאך המות, כאומרו (זכריה יג) ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ, וזה יהיה
לכבוד יום השבת של הקב"ה, כאדם המתקן ביתו ליום השבת לכבוד הקב"ה, והעולם
ההוא הוא עולם הגמול, ואין בו פריה ורביה ולא אכילה ושתיה, אלא צדיקים יושבים
ועטרותיהם בראשיהם, וכן אמרו שיתא אלפי הוי עלמא וחד חרוב. ולזה היו ששת ימי
בראשית כנגד ששת אלפים שנה, וכמו שבשני הימים הראשונים לא היה בהם ישוב
בעולם התחתון, כן היו שני אלפים שנה ראשונים בלא תורה, וקראום חכמים שני אלפים
תהו, והרמב"ן ז"ל השלים זה הענין בפ' בראשית תראהו משם. ולרמוז לזה נבראו כל
הדברים האלו בע"ש, לומר כי עולם ההויה בערב שבת נשלם. ואחר כך יברא בריאה
חדשה בארץ, לא כבריאה הראשונה אבל משובחת ממנה, והוא מה שאמר (יחזקאל לב)
ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם, (צפניה ג) כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה
לקרוא כלם בשם ה' לעבדו שכם אחד. ותשכון שכינתו בתחתונים לבטח כמו בעליונים, ישמחו
השמים ותגל הארץ יראו עינינו וישמח לבנו אמן. ואולם אמרו והצבת, אצלי כאומר אם
תקשה והלא כל מה שנברא בששת ימי בראשית נזכר שם ולמה לא נזכרו גם אלה העשרה
דברים, אמר והא על כרחך הצבת בצבת עשויה ומי עשה הראשונה הש"י, והלא לא
נזכרה, אף אתה אל תתמה על אלו העשרה דברים. וכבר למדנו לפי דברינו מופת חותך
על חדוש העולם, כי הצבת הראשונה נמנעת המציאות בידי אדם, ולזה אמרו ז"ל צבתא
קמייתא בידי שמיא הות, וכבר עשה המשורר מופת אחר דומה לזה, (תהלים ק) דעו כי
ההוא אלהים (כי) הוא עשנו ולא אנחנו, כי אין אדם עושה את עצמו, ולו קרי ולא
כתיב. ובאמת אין לך ראיה מורגשת לעין כל יותר מזו, וכאומרו (שם צה) לכו נרננה וגו'
נברכה לפני ה' עושנו
ו שבעה דברים בגולם. גולם הוא שיש לו מעלות שכליות ומעלות מדותיות אלא
שאינם שלמות ולא הולכות על סדר הראוי, אבל יש בהם ערבובים ובלבולים
לפי פירושו גרסתו במשנה בלא י"ש, רק והצבת בצבת עשויה והתערב