מסכת אבות פרק חמישי
ס
פי הארץ פי הבאר פי האתון, הקשת. והמן והמטה והאמיר תב,
והמתב, והלחות. ויש אומרים אף המזיקין וקברתו של משה ואילו שלארם
אבינו. ויש אומרים אף ובת בזכת משויה: ו שבעה דברים בגלם ושה
פירוש מהרב החסיד ר' יוסף יעב"ץ ז"ל
עשר אמות על עשר אמות במשכן, ובבית עולמים שהיה גבוה עשרים עשה שלמה הכרובים
עשר אמות על עשר אמות סוככים על הארון לשמור כוונת העשר. ועשרה דברים שנבראו
בין השמשות תמצא כי לא היה קיום לישראל אם נעדר אחד מהם. אם נתקיימה מחלוקת
קרח בטלה התורה, אמרו ז"ל (סנהדרין קי.) עלו שמש וירח לפני הקב"ה וא"ל אם אתה עושה
דין לבן עמרם אנו נצא ונאיר ואם לאו אין אנו מאירים. פי הבאר היחיה אדם בלי
מים. פי האתון, אילו נשלמה עצת בלק ובלעם לא נשתיירו משונאיהם של ישראל שריד
ופליט, ואין בכל התורה דבר יורה על אהבת השי"ת על ישראל כזה, והוא דמיון לאיש
השומע עצת רשעים יועצי רע על חבירו וחגר כלי מלחמתו כנגדם והצילו, ולכן אמר
(מיכה ו) זכר נא מה יעץ בלק וגו', שהיו ישראל לבטח ובלק ובלעם חורשים עליהם רע,
והאשימם האלהים והפילם ממועצותיהם וברוב פשעיהם הדיחם, וכל זה שלא ע"י נביא
שעמד בפרץ לפניו ולא ע"י תפלה שהתפללו ישראל, כי לא ידעו בכל אלה והוא לבדו
ב"ה ידע את עצתם, ובאהבתו ובצדקתו הוא גאלם למען שמו, הוא אומרו למען דעת
צדקות ה'. ונ"ל אע"פ שקבלת החכמים ע"ה קבלה ואין לפקפק בדבריהם יותר מבכתוב,
אפשר לומר שרמזו הכתובים ענין זה המאמר, כי כתוב בענין האתון (במדבר כב) ויפתח
ה' את פי האתון, והיה ראוי לומר ויפתח ה' פה לאתון, אלא ודאי נראה שלא היה ענין
נברא לשעתו, וכן (שם טז) ואם בריאה יברא ה' ופצתה האדמה את פיה, הפה שנבראת
קודם לכן. וכמו שכתוב (שמות מז) הנני ממטיר לכם לחם מן השמים, והיה ראוי לומר
הנני בורא, או נותן, אבל נראה שלא היה החדוש עכשו אלא רדתו לבד. הקשת,
לבלתי הכות כל חי. המן, טעמו כטעם הבאר. המטה, בו נעשו כל האותות להושיע
את ישראל. השמיר, בו נבנה בהמ"ק והוא קיום העולם. הכתב והמכתב והלוחות,
בהם עשרת הדברים. אילו של יצחק, הוא שעמד לאבותינו ולנו. וקברו של מרע"ם
עדות על יקר תפארת גדולתו, כי נתיחד מכל שאר הנבראים והוא אות גדול על קיום
התורה כי נאמנה את אל רוחו, משה אמת ותורתו אמת. וקיום העולם בפרט וקיומם
של ישראל שהם עיקר העולם הוא מן העשר, ומן העשר נבראו אלה העשר קיומים.
אלה דברי החכם הר"י ן' שושן ז"ל, ויכפול השי"ת שכרו עשר ידות. ונ"ל כי אף ליש
אומרים אף המזיקים, אין האור מכר אלא מתוך החשך, (קהלת ב) וראיתי אני שיש יתרון
לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החשך, מצד החשך. ואל תסתפק בזה כי הוא יסוד
גדול, אולי כיון אל הספירות, כי כל היצורים דמות טבע חותמם, ואמר זה בזה המקום
לפי שהורה באלו העשרה דברים שנבראו בע"ש, כי אין שינוי רצון לפניו ית', כי על מנת
כן ברא מה שברא שישתנה לצורך מי שנברא בעדו, והם הצדיקים המעמידים את
העולם שנברא בעשרה מאמרות, בקיום העשרה דברים אשר היו כצורה לעשרה מאמרות,
וזה טעם כל העשרות האלה כמו שאמרתי למעלה. וראה כל זה כי טוב הוא מאד
בת בצבת עשויה. לא רצה שום מפרש להודיענו מה ענינו של צבת בכאן, אם לומר
שהיא היתה בכלל הנבראים בע"ש, לא אחשוב שיצייר זה בן משכיל, כי כל העשרה
דברים היו נסים והצבת היא כיתר הדברים שברא השי"ת בששת ימי בראשית. ועוד אי
אפשר שתהיה נבראת בע"ש כי ברזל מעפר יוקח [וביום הא' נברא הארץ (בס' נחלת אבות ע"ש)]
ולאחד
ובזה נמתיק למה צוה דוד לשלמה מאת ה' על רוחב הפתח י' ולא החזיק הארון עד שהביאו ארונו של דוד, כבמדרש
וארא, גם י' פעמים הזכיר כה"ג ביוה"כ את השם, ועיין זהר ח"א קכ"ז מדרש הנעלם