מסכת אבות פרק רביעי
נג א
היה אומר יפה ששה אחת כתשיבה ומעשים טובים בעולם הזה מכל יי
עלם הבא ויפה שמה אבת של קורת רום כעולם הכא מכל חיי העולם

פירוש מהרב החסיד ר' יוסף יעב"ץ ז"ל
יפות תחת אשר לא תקן עצמו, ואין הדבר כן, כי אם לא תקן עצמו לא יכנס שם
בשום צד. ולז"א התקן עצמך כדי שתזכה להכנס לטרקלין, כי בעת התדבקך בתורה
ובמצות אתה נכנס שם בכח, ובצאתך מן העולם הזה תכנס בו בפעל, והבן זה. והוא
מאמר החכמים (ע"ז ג.) מה יאכל בשבת כמו שפירשתי במשנת ששכר מצוה מצוה. ד"א כמו
(ויקרא כה) ומצא כדי גאולתו, התקן עצמך שעור שיהיה בו די להכנס לטרקלין. ובכלל
דבר זה הפירוש הראשון. ואחר שדמה זה העולם לפרוזדור הודיע כי נוכל לעשותו טרקלין
והוא מה שפירשתי כי הוא טרקלין בכח. הוא אומרו,
היה אומר יפה שעה אחת. פירש שני דברים. הא' מהו התיקון שיתקן בפרוזדור
והיא תשובה ומעשים טובים בעוה"ז הוא הפרוזדור, וביאר עוד איך הוא טרקלין
כי שעה אחת שלו יפה יותר מכל הפרוזדור. זהו הקשר. ועיקר דברו ראה את כל בני
האדם טועים בשתי הנחות. הא' כי אינם מעריכים הטוב עם העדרו, ב' כי להיותם
משתמשים בדמיון לא יביטו אלא למורגש ולא יבוקש מהם הנעלם ולא ירצו לבקש הנסתרות.
ולזה העיר את הלבבות בשני המאמרים האלה לייסר את העם להסיר המכשולים. וטעם
זו המשנה מבואר. וכמ"ש (ע"זי:) יש קונה עולמו בשעה אחת, והביאו מעשה (ב"ר פס"ה) יוסי
בן יועזר הצדיק שהיה יוצא ליהרג ופגע בו יהויקים בן צרורות הרשע רוכב על סוסיא,
אמר חזי סוסיא די ארכבך מארך, וחזי סוסיא דארכבן מרן, א"ל אם לעוברי רצונו כך
לעושי רצונו לא כ"ש, אמר לו וכי יש עושה רצונו יותר ממך, א"ל אם לעושי רצונו כך
לעוברי רצונו על אחת כמה וכמה, מיד הרהר תשובה בלבו וקבל עליו ארבע מיתות
ב"ד. יצאה בת קול ואמרה יהויקים בן צרורות מזומן לחיי העולם הבא, אמר יוסי בן
יועזר הצדיק בשעה קלה הקדימני לג"ע: ואומרו בתשובה. כתב הר"י ן' שושן ז"ל מלת
תשובה תאמר על שני פנים. הא' על השב מחטאו, הב' על הנזהר מהחטא, והטעם כי טבע
האדם לחטוא ושב ממנו. ועל כרחך בזו המשנה כך פירושו, כי לא יתכן לאדם לומר
שיפה לאדם לשוב מחטאו קודם שילך לעולם הגמול משילך וחטאיו על כתפיו, אין זה
אלא כאומר האור בהיר מן החושך ע"כ. ומה שיש לדקדק בזו המשנה כדי להשלים מה
שהתחלתי, הוא, כי היחסים הללו אינם נופלים כאן כלל. אם הא', ידוע הוא ומפורסם
לרואי השמש כי אין תשובה ומעשים טובים כי אם לגוף בהיותו שוכן באדמת עפר, וכן
כתב הר"י ן' שושן ז"ל. וכבר כתב ר' ישראל ז"ל על היחס הב', אין היחס הזה ע"ד
האמת, כי כמו שאי אפשר לסומא להשיג הצבעים והגוונים כן אי אפשר לטבוע בחומר
להשיג תענוג העוה"ב, כאומרו (ישעיה סד) עין לא ראתה אלהים זולתך. ועתה אפרש, כבר
כתבתי לך כי שלמות האדם משני העולמות יחד, כי בעוה"ז נכנס בו בכח ובעוה"ב נכנס
בו בפעל. ולז"א (הושע יב) זרעו לכם לצדקה, קרא עשיית הטוב זריעה כי אז יהיה
החטה בכח ובעת הקציר יבא בפעל. ולזה אמר התנא כי אעפ"כ אין ביניהם דמיון כי
אם כשעה אחת אצל כל חיי העוה"ז, ואין זה טבע הדברים שהם בכח שיש ביניהם שווי
יותר קרוב ולפעמים שההפרש מועט הוא, אבל אצל תענוג הנשמה אפי' שעה אחת יפה
מכל חיי העוה"ז. ואם אמרתי למעלה כדי שתכנס אל הטרקלין שנראה שמזה העולם
אתה נכנס לעוה"ב והיה ראוי לפי זה שישוו יותר בקורת רוח, לא אמרתי כן אלא
בבחינת המעשה לבד, לפי שיפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעוה"ז מכל חיי
העוה"ב, החליט השלמות בעוה"ז בכח לבד ובעוה"ב בפעל הגמור. ולזה כיון המשורר
בבקשת הלמדי"ן באומרו והאבל והחבל בחלדי ההבל, אבל חלדי בהבלי. יאמר כל
 וזהו עולמך תראה בתייך עניני