
מסכת אבות פרק רביעי
ש: יט רכי מאי אומר אין כידינו לא משלות הרשעים ואף לא מיסורי
הצדיקים: כ בכי מתיא בן הרש אומר הוי מקדים בשלום כל אדם והוי נב
לאריות ואל קהי ראש לשעלים: כא רבי יעקב אומר העולם הזה ד
לפרוזדור בפני העולם הכא. התקן צמך כפרוןדור כדי שהכנס לטרקלין
הוא
פירוש מהרב החסיד ר' יוסף יעב"ץ ז"ל
יט רבי ינאי אומר אין בידינו.ם י"מ אין בפינו טעם למה צדיק ורע לו רשע וטוב
לו. ולשון בידינו, כגון לא הוה בידיה. ואינו נכון בעיני, שהיה ראוי לומר
לשלותן, אף לא ליסורין. לכן נראה כמו שמפורש בברייתא לשלות הרשעים לא נכנסנו,
לייסורי הצדיקים לא נגענו, והכונה לומר שנחזיק עצמנו כבינונים לא כרשעים ונתייאש
מן התשובה, ואף לא כצדיקים גמורין שייסוריהם ייסורין של אהבה. ואולם כי טעם
הסמיכות שלא יתמה הגולה על עצמו. לפירוש הא' יקשה איך אמר אין בידינו, והלא ביד
התינוקות הוא (דברים ו) ומשלם לשונאיו וגו' (תהלים צב) בפרוח רשעים וגו', והתשובה כי
אילו היו כל הצדיקים מתייסרין בייסורין וכל הרשעים מאריכים ימים בעושר וכבוד היה
מספיק, אבל המבוכה שיש צדיקים מצליחים ורשעים אובדים, וזה שאמרו ז"ל (ברכות ז.)
ששאל מ"ר ע"ה מפני מה צדיק ורע לו רשע וטוב לו, והקב"ה הוא היודע לב הצדיק
הראוי להתייסר והוא חביב אליו ומייסרו, כי לא כל הצדיקים ראויים וזוכים לייסורין
כי יטפל יוצרם עמהם להרע להם הפך מדתו שהיא להיטיב. והאמת כי זו היא טובה
מופלגת, מכל מקום לא הכל זוכים שירצה להרע אפילו לפי שעה, וגם כי לא כל
הרשעים שונאיו של מקום שתספיק שנאתו אותם להיטיבם. ולפי שההכרה הזאת אינה
אלא ביד המקום, על כן אמר אנו אין בידינו כלום אלא בידי הקב"ה היא. ולפירוש
השני היא הערה גדולה, אמרו ז"ל (קדושין מ) לעולם יראה אדם עצמו כאילו חציו חייב
וחציו זכאי, כי מי שרובו עונות לא יקפיד על עבירה, וכן מי שרובו זכיות על מצוה
כל כך, אך מי שהוא שקול יקפיד מאד, וכל שכן כשכל העולם כלו שקול וגם הוא
ב רבי מתיא בן חרש אומר הוי מקדים. גם זו מענין הגולה למקום תורה הוי
מקדים. ויש מי שכתב הוי זנב לאריות ואני מעיד שלא תהיה ראש לשועלים
כי אם לאריות, כי מהם תראה וכן תעשה. וראיתי כתוב הוי זנב לאריות שזנב ארי ארי וראש
שועל שועל, ונכון הוא. הלא תראה כמה החמירו רז"ל באותו מעשה בההוא שהעלה
בלבו טינא שאפי' לספר עמה מאחורי הגדר לא הניחוהו. וידוע שמתרפאים בדבר שיש בו
איסור כרת, ובחבוק ונשוק לא היה בהם כי אם לאו, ובעמדה לפניו ערומה או ספור
אחורי הגדר לא היה כי אם גדר חז"ל, ואפי' הכי אמרו ימות ואל יספר עמה אחורי
הגדר, יען היות הדבר ההוא זנב לזנב ארי, והוא גלוי עריות. כתב ר"י ן' שושן ז"ל
כי הארי מעלה זנבו על ראשו, והשועל מוריד ראשו תחת זנבו. כמוהו בבני אדם,
הנכבד מכבד לקטן ממנו ורואה לו מעלה עליו, והנקלה מבזה את הנכבד ממנו ויורידהו
למטה לארץ. (משלי יג) הולך את חכמים יחכם ורועה כסילים ירוע. יתכן לפרש מלשון
רועה יהא מונהג מאחרים, לא מעצמו, אבל ההולך עם חכמים סופו שינהיג אחרים.
וזו הבחינה ג"כ תהיה לך אצל המעשה, הוא אמרו,
כא רבי יעקב אומר העולם הזה דומה לפרוזדור כפני העולם הבא. ה כשם שכל
עצמך לא נתכונת לבא בשער כי אם כדי שתכנס לטרקלין, כן עשה עוה"ז
טפל במחשבתך ולא חשים לבך אל מעלותיו הדמיונות כי הבל המה, וקום ברח לך
ממקומך ורדוף אחרי המעלות האמתיות והשגתם כדי שתכנס לטרקלין. בחן דברו שלא
אמר להכנס לטרקלין, שא"כ היה מורה שיכנס לטרקלין אלא שלא יקובל בסבר פנים
יפות