ם
מסכת אבות פרק רביעי
אל תהי ךן יחידי שאין דן יחידי אלא אחד. ואל תאמר קבלו דעתי שהן
רשאין ולא אתה: א רכי יונתן אומר כל המקים את התורה מעני סופו
לימה
פירוש מהרב החסיד ר' יוסף יעב"ץ ז"ל
ל תאמר קבלו דעתי. השתדל להרחיקו הרחק כמטחוי קשת מהשלישית והיא גס
רוח, אל תאמר אני הוא המומחה ואם לא מפני ענותנותי הייתי דן אני לבדי
את הדין, וגם עתה סברתי תעשה, אין לך לחשוב כן, כי הם רשאים לקבל אם ירצו
ואם לאו אי אתה יכול להכריחם, כך כתב הרמב"ם ז"ל וה"ר יונה ז"ל. ולא הבנתי
טעם ולא אתה, כי לדבריהם ז"ל חסר מן המשנה. והנראה שהם רשאים לפסוק את
הדין ולא אתה, כי אתה קראת אותם הלום כי הוצרכת אליהם והם אינם צריכים
אליך, ואיך תעשה אותם ריעים עליך מצד אחד ומצד אחר תרצה להכריחם שיקבלו
דבריך. וזה יקשר יפה עם אומרו שאין דן יחידי אלא אחד. כי כשהקב"ה אמר למלאכי
השרת נעשה אדם, אף אם היו אומרים לו שלא לעשות לא ישנה רצונו מפני כך, וכמ"ש
ז"ל. לכן הזהיר גם כן על זאת המדה, כי אלו הב' מדות לדון יחידי ולהכריח, לאל
ית' יכוננו, ובכלל האזהרה הזאת שלא יכריח את חבירו לקבל סברתו כמ"ש רעי איוב
(ה) הנה זאת חקרנוה כן היא שמענה ואתה דע לך
יא ר' יונתן אומר כל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר. ע"כ ביאר
אל תעשה עטרה, מכאן ואילך ולא קרדום. וזה כי תורת ה' עץ חיים תנחילנו
עוה"ב בעצם ותאכילהו העולם הזה במקרה, כי זה העולם הכנה ודרך לעולם שכלו
ארוך, וכאומרו כי הוא חייכם. וכמו שכתבתי במשנת משה קבל תורה בס"ד. ולז"א
שלמה ע"ה (משליח) להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא. קרא העולם הבא יש, וכמו
שאמר להנחיל כי הוא היש האמתי וזולתו אין, ואמר ואוצרותיהם אמלא לרמוז על טובות
זה העולם, והוא אומרו (שם ג) אורך ימים בימינה, ראה איך ייחס אורך לימין כי היא
עיקר תשמישו של אדם. ואם היה השי"ת ממלא אוצרות העמלים בתורה בתחלת עסקם
בה, יתחלף להם המקרה בעצם ויחשבו טובות זה העולם עיקר, כמו שיחשבו הכלבים
העצמות אשר ישליכו להם בעליהם עיקר. ולזה ראתה ההשגחה שלא לעשות כן עד
שיכנסו בבריתו מאהבה גמורה ואז ישפיע להם כבוד. ולז"א ר' יונתן כל המקיים את
התורה מעוני סופו לקיימה מעושר. וכתב הר"י ן' שושן ז"ל. ועתה זרע אברהם
בעלי בריחו, בראות התנא אומר כל המקיים ואנו רואים המקרים בהפך, כי יש מקיים
התורה וכל כך ילך עני עד שמבטלה מעוני ומרוב עבודה, ויש שמבטלה מעושר וכביר
מצאה ידו, אעפ"כ אין להרהר אחר מדותיו כי כל דרכיו משפט, ודברי התנא כנים
ואמתיים, ואם נראה להפך יש לנו להשיב כי חטא האיש ההוא ונענש על חטאו,
וכאשר תראה בחכמת הרפואה שאומרת מי שיש לו חולי פלוני יעשה דבר פלוני וירפא,
ואם יעשה כך וכך ימות בלי ספק, ולפעמים יקרה בהפך, אין ראוי שנכזיב דברי
הרפואה מפני כך כיון שנתבארו בטענות אמתיות והיו כנים ברוב פעמים, אבל נאמר
כי האיש ההוא פשע בעצמו. ועוד נ"ל שיש צדיקים שבצדקתם יחוייב להם העוני, הא
כיצד יש צדיקים שאינם גמורים, ויש צדיקים גמורים לא נמצא בהם עון אשר חטא,
וזו מעלה נפלאה אין למעלה הימנה ובמקרה נזדמן להם חטא קל, היתכן שיאבד שם
הצדיק הגמור ההוא שיקרא צדיק שאינו גמור, לזה יענישהו השי"ת בעוני או ביסורין
כדי שישאר שמו עליו. משל לבגד של משי נאה מאד ויש בו חוט השערה יסירוהו
משם כדי שישאר נקי לגמרי, ואם אינו חשוב ויש בו כמה שערות לא יחושו לו. וז"ש
ז"ל (תהלים ג) וסביביו נשערה מאד, מדקדק עם חסידיו כחוט השערה. וכתב עוד
הר"י ן' שושן ז"ל. וזה שאמר שלמה ע"ה (משלי ג) כבד את ה' מהונך וגו' וימלאו אסמיך
שבע