
מסכת אבות פרק רביעי
סדברי תורה נוטל פנו מן העולם: ה בני יוסי אומר נל המכנך ת
תגופו מכבד של הבריות וכל המחלל את התורה גופו מחלל 
הבריות
פירוש מהרב החסיד ר' יוסף יעב"ץ ז"ל
בדירת העיר אשר הוא גר שם להכין כלי בית ולקנות בתים שדות וכרמים. וביאור הענין
הזה נודע בשערים עכ"ל. ודברי פי חכם חן, ואע"פ שאין ראוי לחכמים לדרוש הכבוד,
אין ראוי לגרוע מחוקם
רבי יוסי אומר כל המכבד את התורה נופו מכובד על הבריות א. ויתכן לפרש טעם
הסמיכות, כי העושה התורה עטרה הנה הוא מחלל קדושת התורה וגופו מחולל
אם כן יצא שכרו בהפסדו, אמנם השומט ידו מכל הנאמר מכבד את התורה ומקדשה
וגופו מכובד על הבריות מפני כך יצא הפסדו בשכרו, כי אצל המשכילים הכבוד עדיף
מכל הנאות הגופניות והערב והטוב, ואתה אל תעשם עטרה להתגדל וסוף הכבוד לבא
אליך כפול ומכופל, כי המכבד את התורה ושומט ידו מהנאותיה גופו מכובד על הבריות,
א"כ כאשר תברח מן הכבוד ירדוף אחריך, ואם תרדוף אחריו אזי יברח ממך
כתב הר"י ן' שושן ז"ל הטעם שיכיר בדעתו מעלתה ואת יקר תפארת גדולתה כי לא יערכנה
זהב וזכוכית, ויסבור כי נקראת עוזו של הקב"ה שנאמר (תהלים קלב) אתה וארון עוזך,
ויזהר אזהרה יתירה בכבוד עצמה ובכבוד חכמיה ובכבוד ספריה. כבוד עצמה כיצד,
לעסוק בה תמיד בנפש שוקקה, ויזהר אזהרה יתירה בכבוד עצמה שיהיה גופו נקי
וידיו ובגדיו נקיים והמקום שלא יהיה שם טנופת. וריב לי עם המתחסדים וקוראים
הזמירות בשוקים וברחובות מבלי שיקפידו אם יש בם טנופת, ואם ישיבוני כי איך יתכן
לצאת מביתם לבית הכנסת מבלי הרהור בדברי תורה, ולא ידעו ויכירו כי החושך עצמו
מעבירה נותנים לו שכר כעושה מצוה, ואיה מצוה גדולה ורמה כהזדעזע כל גופו ואיבריו
קודם שיזכיר את השם ויביט אם הוא במקום הראוי, והוא מקיים מצות (דברים ו) את
ה' אלהיך תירא, ובתיב (מלאכי ב) וייראני ומפני שמי נחת הוא, וכשהוא אומר בסדר
היום ברוך אלהינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים, יאמר אותו ביישוב וכוונה רצויה,
כאדם שראה כבשן האש לפניו והוא כפות להשליך אותו לתוכו ונצל ונתנו לו ממשלה
וגדולה. ואיזו אש אוכלת כדת השקר, ואיזו ממשלה וגדולה כתורת אמת. וכן יעשה
כשיברך בצבור ויקשיב לשליח צבור כשקורא בתורה, כמו שאמר בספר הזהר, כי המכין
באותה שעה ותהיינה אזניו קשובות ועיני שכלו פקוחות מעלין לו כאילו קבלה מהר סיני,
וכמו שלא היה שם כי אם קול אחד כן ראוי שיהיה עתה. כבוד חכמיה כיצד, שינהיג
בהם כבוד גדול ומורא כמורא שמים, שהרי מוראם מאת ה' אלהיך תירא נתרבה,
ושיראה אותם כראות פני אלהים, רוצה לומר כראות פני מלך ושופטיו ושוטריו. כבוד
ספריה כיצד, צריך להנאות ספריו ויניחם ויצניעם במקום הנבחר שבביתו ויכסה אותם
בטלית חשובה, וכמו שעושין תחבולות ותולין נסרין באויר להניח עליהם אוכלים לשמור
אותם מן העכברים ומן החתולים, יעשה ג"כ לשמור כבוד שמים, וכשהוא מטלטלם לא
יטלטלם כשאר כלים כי אם דרך כבוד וצניעות כמטלטל בגדי המלך בפני המלך, ולא
יגע בהם כי אם בידים נקיות. ודברים אלו מסורים ללב וירא אלהים יצא את כלם.
כל אלה דברי החכם ז"ל עם מה שהורוני מן השמים: ולענין לשון המשנה אחשוב שרמז
באומרו גופו מכובד שני דברים. א' כי אין הפעולה הזאת כשאר הפעולות שיקוו התועלת
אחר העשותם, אבל זו בעת העשותה שכרה עם העושה אותה ופעולתו לפניו, כי איזה
כבוד לאדם יותר מהיותו מכבד התורה, ולא נצטרך למה שנדחק אחד מהמפרשים, כי
הבריות יכבדוהו אח"כ. הב' כי כבוד התורה במקומו עומד ולא תכובד יותר מפני
המכבדים, וגם לא תתבזה ותתחלל מפני המחללים, אבל המכבד אותה מכבד עצמו,
והמחלל