מסכת אבות פרק שלישי
ו
ולא ימיש מעשות פרי: כד רכי אלעער (כןף הקמא אומר קנין ופתחי נה הן
הן גופי הלכות. תקופות ונימטריאות פרפראות לחכמה: רבי הנניא וט'
 פרק רביעי

בן זזמא אומר איהו הכם הלומד מכל אדם, שנאמר (תולים קיש) מכל ממרי
השכלתי
פירוש מהרב החסיד ר' יוסה יעב"ץ ז"ל

טיבו לכל. ועתה תתגלה אליך אמתת המשנה הזאת, כי האיש אשר לו שלש מדרגות מן
המעשה ושתים מן החכמה, הלא הוא כחומש שלם אשר קוראים בו בצבור אלמלא כבוד
הצבור, ואשר לו י"ג מדרגות מן החכמה וי' מן המעשה הוא כס"ת שלם שחסר או
נפסק אות אחת שאין קורין בו מן הדין. וביאר זה מרע"ה בחוש (דברים כט) אתם ראיתם
המופתים הגדולים ההם ולא נתן ה' לכם לב לדעת עד היום הזה, שהבאתי אתכם
במדבר ארבעים שנה וקבלו האברים טבע האמונה. כי זהו מה שרוצה השי"ת מבריותיו.
ונאה זה מאד לדרוש בפרשה ההיא כי ההקדמה הזאת מפתח ומבוא אליה
בד ר' אלעזר חסמא אומר קנים. סמך זה המאמר לכאן לפי שנבנה על יסוד המשניות
העליונות אם אין דרך ארץ אין תורה, כמו שפירשתי, כי המעשים הגופנים נושא
לתורה, ובמשנה הב' גם כן ביאר כי המעשה עיקר, בא עתה ר' אלעזר וביאר כי כל
שתהיה המצוה יותר גופנית תביא יותר שלמות, וכמו שביארה התורה אחר פרשת העריות
(ויקרא יט) קדושים תהיו כי קדוש אני, קראנו קדושים בהפריש עצמנו מן העריות,
ואין בכל אזהרות התורה שהאדם יהיה נוטה בטבעו אליהם כזאת, ולז"א קנים ופתחי
נדה הן הן גופי הלכות וכאילו הן עקרי התורה. אמנם תקופות וגימטריאות שהם
גופי העיון הם הכנות להכנות המעשה שהיא החכמה, אפי' קנין קני יולדת וזבין וזבות
שיש בהם כמה הלכות במסכת קנין, ופתחי נדה שאבדה וסתה וצריכה לשמור עד שתחזור
לפתחה, ומתי תהיה ספק זבה ואין קרבנה נאכל, ומתי תהיה (ספק) ודאי זבה וקרבנה
נאכל, ואלו הן גופי הלכות שכלם הלכה למשה מסיני: תקופות, חכמת התכונה ויסודי
העבור והקבועים והתקופות. כך כתבו המפרשים ז"ל
פ"ד א בן זומא אומר איזהו חכם הלומד מכל אדם וכו' אא. יש מי שכתב כי היודע כל
החכמות אם אינו אוהב החכמה אינו חכם, לפי שמתוך כך יתרשל מללמוד וישכח
בכל יום מה שלמד, אך האוהב החכמה ומתאוה אליה אע"פ שלא למד כלום נקרא
חכם, כי מאהבתו אותה ישיגנה. ואפשר להמתיק הטעם הזה ולומר כי זה דומה למ"ש כי
במצוה אחת לבדה יזכו לעולם הבא, ובמקום אחר אמרו כי המקיים כל המצות זולת
אחת קים ליה בארור. ופשר דבר כי מי שקיים בנפשו לקיים כל המצות ולא קיים אלא
אחת הרי דבק במחשבתו בכל התורה כולה. וזה המעט יספיק לו עם המחשבה הטובה.
אבל מי שאמר אקיים כל התורה זולתי דבר אחד אינו דבק בתורה, כי התורה כולה
אחת היא ואינה מתחלקת. כן היודע מעט ממנה ומחשבתו דבקה בכולה הרי הוא שלם
מצד מחשבתו, וכל מי שיודע שעור גדול ממנה ופירש ממנה קים ליה בארור, כי
התורה ארוכה מארץ מדה ואין לה סוף, וזה שם קץ לה. ואפשר שזה מפתח להבין
משנת כל שחכמתו מרובה ממעשיו דקים ליה בארור דכתיב ארור האיש אשר יבטח,
והענין כי אלו הנזכרים אינם עובדים להש"י אלא עובדים עצמם. וכבר אפשר שיובן אומרו
(משלי יד) מדרכיו ישבע סוג לב ומעליו איש טוב, הנסוגים מאחרי ה' הם בלב
[מסכת אבות] ו ובמעשה