פרק פירוש מהרב החסיד ר' יוסף יעב"יץ ז"ל, שלישי
היודע הדבר הידוע על אמתתו כמות שהוא לא פחות ולא יותר. וג"כ ידוע ומפורסם כי
האדם אפשריי בפעולותיו, והוא ית' שבראו בשני יצרים, יודע ומכיר את מעשיו כי הם
אפשריים לא מוכרחים, ואעידה לי עדים נאמנים (בראשית כג) עתה ידעתי כי ירא
אלהים אתה, (דברים ח) כי מנסה ה' אלהיכם אתכם, למען נסותך לדעת את אשר בלבבך,
(בראשית יא) וירד ה' לראות את העיר, בשעת הבנין לא קודם לכן, (שופטים ג) ואלה
אגוים אשר הניח ה' לנסות בם את ישראל. ואילו קדמה ידיעת הש"י בצדיקים למה
אינו מיחד שמו עליהם, וטעם אלהי ישראל כטעם אלהי השמים ואלהי הארץ, כמאמר
(ירמיה לא) אם ימדו שמים ממעל ויחקרו מוסדי ארץ וגו', ואי אפשר לעולם בלא ישראל.
יהנני חותם בחותם האמת והכל הולך אחר החתום, הלא ראית דוד המלך ע"ה ששאל
באורים ותומים בהיותו בקעילה (שמואל א יז) הירד שאול ויאמר ה' ירד, היסגירוני בעלי
קעילה ויאמר ה' יסגירו, ולא ירד ולא הסגירוהו, הא למדת כי הידיעה האלהית (כי)
היא על תנאי, כי לפי טבע כל דבר ידע מה שעתיד להיות, ולכן אמר אבל צדיק
ורשע לא קאמר, ודוד המלך ע"ה ביאר זה (תהלים צד) ה' יודע מחשבות אדם כי המה
הבל. ושית לבך לפירוש זה הפסוק. דע כי גדר המחוייב הוא שהעדרו יחייב שקר,
וגדר הנמנע שמציאותו תחייב שקר. אבל האפשר מציאותו והעדרו שוים. ומחשבות האדם
אפשריות שהעדרם והמצאם שוים, וזהו ההבל שאין לו גדר ידוע, ואולי כי על זה
הדרך הם ידועים למעלה, וכן אמר (שם) הנוטע אזן הלא ישמע, ואמרו ז"ל עין רואה ואזן
שומעת, וכל זה בשעת המעשה. לכן פירש הכל צפוי, המעשה העשוי והדבר הדבור. כל
אלה דבריו: ואע"פ שהם נכוחים למבין ואין ספק אצלי בהם, לדעתי לא כיון התנא
בכאן לידיעתו ית' הדברים בעת היותם, כי כל התורה והנביאים מלאים מזה. אבל מה
שאחשוב בכוונת התנא הוא זה. אין ספק שהרכבת האדם ומזגו והעת אשר נולד מבוא
גדול לפעולותיו, כמו שאמרו ז"ל (שבת קנו) האי מאן דבמאדים יהא אשיד דמא, האי
מאן דבצדק יהא גבר צדיק, א"ר נחמן וצדקן במצות, אבל עכ"ז מצד נפשו של אדם שהיא
למעלה מן הגלגלים יוכל למשול על חמרו ולבחור הדרך הישרה, וכ"ש מי שהאיר עיניו
במלחמתה של תורה, אבל רוב האנשים נשארים על טבעם והם פועלים כפי הכנתם, ויש מהם
שהוסיפו שלמות מצד בחירתם על מה שהיה בהכנתם, ויש אחרים ג"כ הוסיפו בדעתם יותר
על הכנתם, ויש מי ששנה הכנתו מטוב לרע, ויש מי שעשה בהפך שמשל יצרו הטוב על
יצרו הרע, אבל אלו מעטי המספר. וע"ז אמר שלמה ע"ה (קהלת ז) אדם אחד מאלף
מצאתי ואשה בכל אלה לא מצאתי, ואין ראוי שתבין מאמרו כפשוטו לכאורה, שהרי
בדורו ע"ה כמה צדיקים וצדקניות היו, ואמרו ז"ל שנתבשרו כלם לחיי העה"ב שנאמר
(מלכים א ח) שמחים וטובי לב, ואיך יוציא המלך ע"ה לעז עליהן ח"ו. אבל ענין
דברו כי מצא אדם אחד מאלף שיפעול הפך הכנתו וימשול על יצרו לגמרי, ואשה בכל
אלה לא מצאתי, לפי שהן קלות הדעת ואין להן תגבורת השכל לנצח הכנתם, אבל נשארות
על טבעם להוסיף או לגרוע. והאל ית' צופה ומביט עד סוף כל הדורות כל מה שאפשר
שיהיה כפי טבעו של עולם, אם לחיים או למות, למלחמה או לשלום, כי הוא ברא השמים
וצבאותיהם הארץ וכל אשר עליה והניחם על הטבע אשר הם עליה ואיך לא ידעם, וכן
הדרך הראוי לפי טבעו של אדם והכנתו ותולדתו לא נעלם ממנו דבר, אבל נתן הבחירה
ביד האדם למשול על הכל לבטל הכנתו ולפעול כנגדה, ולעצור הרע הראוי לבא מהגרמים
השמימיים. וע"ז אמרו ז"ל הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. ואמרו עוד (שמואלב
כג) צדיק מושל יראת אלהים אני מושל בעולמי ומי מושל בי צדיק שאני גוזר גזרה והוא
מבטלה. ומי לא יודה בזאת ההקדמה המפורסת לעין כל בכל התורה כלה. ולז"א (דברים
לא) וקם העם הזה וזנה. וכתיב בתריה כי אנכי ידעתי את יצרו אשר הוא עושה היום,
הרי פירש לך בפירוש שלא היה אומר כן אלא מצד מה שהיה רואה בהם עכשיו, כי
אם