

מסכת אבות פרק שלישי
גסיות של טמי הארץ. מניאין את הדם מן הנולם: טו בני אלחר הודי
ר המחלל את הקדשים, והסכזה את המועדות. והמלבין קני כרו
ברבים. ובטפר בריתו של אברהם אבינו, והמנלה פנים בתוךה שלא כהלכה
ף
פירוש מהרב החסיד ר' יוסף יעב"ץ ז"ל

ולא לישן, הוא אומרו אל תאהב שנה פן תורש, וזה טעם שניהם, לסלק המונעים המטרידים
אותו מעיונו בכל כחו, ולפי שא"א לעיין תמיד תחת היותנו בעלי חמר, כמו שאמרו ז"ל
כי הוו חלשי רבנן מגירסייהו הוו עסקי במילי דבדיחותא. וכתב ראב"ע ז"ל יש דרש
להרויח נפש חלושה בהלכה קשה, ירא השם יצא ידי כלם ויבקש לאותן השעות דברים
קלים להבין, כדי שלא תהיה שיחתו סבה לטרדו מן העולם ולהפסיד מה שהרויח בעתות
העיון, הוא אומרו ושיחת הילדים. וגם במשאו ובמתנו עם הבריות צריך לבחור אנשי צדק
ולשנוא הפכם, יען לא יהיה הפסדם מרובה משכרם, ועל זה הזהיר וישיבת בתי כנסיות
וכו', ואמרו המפרשים רבותא אמר שאפי' ישיבת בתי כנסיות וכו' היא מזקת, כי אינם
מדברים כי אם בשיחה בטלה ולשון הרע. ודוד המלך ע"ה היה מתפאר בארבעתם כפי
סדר המשנה, (תהלים קיט) מה אהבתי תורתך כל היום, יאמר שלא היה יושב בטל אפי'
שעה אחת מן היום וכ"ש שלא יבטל השעות הרצויות כמו שאמר אעירה שחר. (שם) מאויבי
תחכמני מצותיך. האנשים הטרודים בעסקי הזמן יקרה להם פעמים רבות היותם
מנוצחים מהחולק עליהם, יען הסיחו דעתם מעיונם, ומעשים בכל יום. אמר דוד המלך
ע"ה לא נצחני אדם כי לא הסחתי דעתי ממנה אפי רגע אחד, (שם) מכל מלמדי השכלתי,
אמר שבשעה שהיה פוסק מעמל העיון בקש לו מנוח אשר ייטב לו, והוא העדות שהיה
עוסק בכללותם, דברים לא יצטרכו לעיון, ולזה השכיל מכל מלמדיו. או ע"ד (משלי)
אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך, והיה חוזר ההלכה ובזה היה מרויח נפשו, ולזה
השכיל מכל מלמדיו, וזהו נכון. (תהלים קיט) מזקנים אתבונן, כי בהם היה מתעסק,
והם זקני התורה הפך עמי הארץ. והביא ראיה כי פקודיך נצרתי, שהם הרהיבוני
ועוררוני אל המעשה. וראה אתה המעיין סדר דברי התנא שנוססה בו רוח קדשו של
דוד ולא הפיל דבר מכל דבריו ארצה. ולפי שדברים אלו שאמר התנא מוציאין האדםמן
העולם האמתי, סמך,

טו ר' אלעזר אומר המחלל את הקדשים. הוא המפגל את הקדשים ומטמאם.
והמבזה את המועדות, לא אמר המחלל מפני שאינו מדבר ביום טוב כי אם
בחולו של מועד. והמפר בריתו, פירשו בו שאין רוצה לימול, ור"י ז"ל פירש המושך
ערלתו לכסות את העטרה כמי שעושה להכעיס כדי לבזות המצוה, והמלבין פני חברו
ברבים, פירש ה"ר יונה ז"ל זהו מתולדת הדברים שיהרג ולא יעבור, כי האבות הם
ג', עבודה זרה ג"ע ש"ד. ותולדת ע"ז נטעי אשרה, ותולדת ערוה המסתכל באשת איש
או המדבר עמה, וכמו שאמרו ז"ל באותו שהעלה טינא בלבו, ותולדת שפיכות דמים
המלבין פני חברו ברבים, והוא שופך דם האדם באדם עצמו דאזיל סומקי ואתי חיורי.
ועל האבות והתולדות יהרג ואל יעבור. והמגלה פנים בתורה, פירשו עושה עבירות
בפהרסיא, ויש שפירש כמנשה שהיה אומר לא נאמר על פי רוח הקדש וילך ראובן
וגו'. ונראה לי שבכלל זה העושים צורות בתורה מדעתם, ואמר הזוהר (שמות כ) לא
תעשה לך פסל, לא תעביד לך חקויין. וחמשתן קדש, הברית ברית קדש, והאדם
עשוי בצלם ובדמות, והתורה קדושתו של עולם. מפי הר"י ן' שושן למדתי, המחלל,
שאומר חולין היו קודם לכן, ולא ידע כי חל ש"ש עליהם. ומטעם זה אמרו ז"ל אין נביא
בעירו, לפי שהורגל ביניהם ובהיותו כאחד מהם לא יוכלו לצייר בשלמות מעלתו עליהם.
ע"ד מאמרם ז"ל מה הדד הזה כל מה שהתינוק וכו' והמועדות