
מסכת אבות פרק שלישי
תו ואומר מה נאה אילן זה מה נאה ניר ה, מעלה שליו הכתוב כאלו
סתחיב בנפשו: י רבי דוסקאי בר רבי ינאי משום רבי מאיר אומר כל שוכח
בר אחר ממשנתו מעלה שליו הכתוב קאלו מקחיב בנפשו. שנאמר (דברם)
רק השמר לף ושמר נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך. יכול
אפילו תקפה שליו משנתו. פלמוד לומר (שפ) ופן יסורו מלבכך כל ימי ייך.
אינו מתחיב בנפשו עד שישב ויסירם מלבו: יא רבי חנינא בן דוסא אומר
כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו הכסתו מתקימת. וכל עתנמתו קודמת
ליראת
פירוש מהרב החסיד ר' יוסף יעב"ץ ז"ל
מתחייב בנפשו כי פוסק מקדושה חמורה לקדושה קלה. ואחשוב עוד שההמונים הטמאים
מתקנאים בזה שעזבם, ולפתח ירבצו, ובראותם שהוא פוסק ישמחו לראות ויאמרו אך
זה היום שקוינוהו, ותכעס עליו התורה, ולזה לא אמר מתחייב בנפשו כמו שאמר למעלה
אלא מעלה עליו הכתוב, שהתורה כועסת עליו. ואולם אומר מעלה עליו הכתוב, ולא אמר
הרי זה, כי איננו מתחייב בנפשו בהחלט כיון שעוסק בשבחו של מקום, אבל התורה
כועסת עליו, כי העוסק בה משבח למקום במפואר שבשבחות ולמה יניח את העיקר
ויאחוז את שאינו עיקר
י רבי דוסתאי בר ינאי אומר השוכח. בעבור שכל התנאים מראש הפרק ועד עתה
אמרו שנלמוד תורה, חתם זה החכם ואמר כי לא סוף הדבר שנתחייב
ללמוד אבל לשמור מה שנלמוד. ויש אנשים שיש להם כח לאסוף הון ולא לשומרו,
ויש אנשים לשמור ולא לאסוף, והתורה צריכה שתיהן. צא וראה הראיה שהביא
לחתימתו זאת, רק השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך,
כי ענין זה הפסוק זר מאד בקשורו עם הפסוקים שלמעלה ממנו, ומי גוי גדול אשר
לו חקים ומשפטים צדיקים, ונראה לכאורה שאין לזה הפסוק יחס כלל עם הפסוקים
הנזכרים. אבל רבינו הקדוש בזוהר אספקלריתו המאירה הודיענו פירושו בסמיכת אלו
המשניות, והוא שאמר למעלה שהאל ית' קרוב לנו תמיד ומחדש נפלאותיו בכל יום עמנו,
כאומרו כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים, הזכיר ואמר רק השמר לך פן תשכח
הנפלאות הראשונות, כי הצרות האחרונות משכחות לראשונות, אבל יהיו נגד עיניך
תמיד חדשים גם ישנים. וכן כתב ר"ן ז"ל. וכן אמר התנא אע"פ שאתה חייב לעסוק
בתורה תמיד ותשמע דברים חדשים, אל תשכח הראשונים. ודע שאין הקב"ה עושה
נסים אלא למי שעבדו ע"מ שלא לקבל פרס, והם המזכירים חסדי ה' אשר קדמום,
ומתוכם יתחייבו לעבוד והיא העבודה אשר כיון הש"י אנכי ולא יהיה לך, כי אחר
שהוצאתי אתכם מארץ מצרים אתם חייבים, וזה טעם הגלות. וכן אמרו ז"ל גדול
מעל שמים וכו'. וע"כ אמר אם יעשה ה' לכם נפלאות מתוכם יאמרו (דברים ה) עם חכם
ונבון, בתנאי שתזכרו הדברים, והם אנכי ולא יהיה לך, כי השיגו מתוך הנבואה כי
ה' הוא האלהים אשר עשה נפלאות בארץ חם, ובהזכירכם תהיה עבודתכם ע"מ שלא
לקבל פרס, ואז תהיה גמולכם גדול מעל שמים ויעשו לכם נסים תמיד, (תהלים קכו)
ואז יאמרו הגדיל ה' לעשות עם אלה. ולפי שלא יחשב שיהיה למוד התורה התכלית
לבד כיון שהוא מזהיר בחוזק יד עליו. סמך,
יא רבי הנינא בן דוסא אומר כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו. כתב הר' ישראל
זה כמה ימים הייתי נבוך במאמר זה, כי נראה לכאורה שכשהקדים היראה
לחכמה צריך בהכרח שיהיה זמן אחד ירא חטא בלתי חכם, וזה הפך מה ששנינו
אין בור ירא חטא, אם אין חכמה אין יראה, עד שהעירני האל יתברך וגלה לי
מבוכה