מסכת אבות פרק שלישי
כט 
י בבי שהא נן דוסא איש כפר חנניא אוסר דשרה שיושכין ועוסקין כתורה
שינה שרויה בינידם. שנאגמר (תחאם פב) אלהים נזב כעבת אל. ומניו אפילו
שנאמר (עמם ט) ואנךתו על ארץ יסדה. ומנין אפילו שלשה.שנר
(תים פב) בקרב אלהים ושפט. ומנין אפילו שנים. שנאמר (סלאכי ג) אז נדברו
יאיש אל מהי נקשב ע נישמע. ומנין אפילו אחד. שנאמר (שטתכ)
בכל המקום אשר אזניר את שמי אבא אליך וברקתיף: ח רכי אלעתר איש
בתוא אומר קן לו משלו שאתה ושלך שלו. וכן כדוד הוא אומר (דה"א כש)
כי מטך הבל ומיךך נפנו לך: ט רכי יעקב אומר הנהלך בדרך ושונה ומפסיק
ממשנתו
פירוש מהרב החסיד ר' יוסף יעב"ץ ז"ל
תשתדל לעסוק בתורה וימצא שם עדה, לזה סמך,
ז רבי חלפתא איש כפר חנניא אומר עשרה שיושבים ועוסקים בתורה. וי"ל כיון
שאפילו באחד שכינה שרויה מה היה צריך לומר ה' ועשרה, ויש מי שאמר
שאין הכונה באחד אלא אחד בתוך עשרה שהאחד עוסק והשאר שומעין, ורבי חלפתא
סבר שאין שכינה שורה פחות מעשרה. ולזה הביא ראיה מכל המקום אשר אזכיר את שמי
שדרשוהו על המקדש את השי"ת בעשרה שהוא החזן. והנ"ל ששנים לבדם ואחד לבדו
קאמר, והראיה אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו. בקרב אלהים ישפוט, והתשובה כי הפרש
יש בין מרובים למועטים. ואשים משל למלך שישרה בעיניו מדינה אחת ואינו זז ממנה אלא
דר בה תמיד. וזה משל לה' הארץ ומלואה. ב' מדינה שהיא חביבה אצלו לא כראשונה
ויושב שם קצת השנה, ולכן בנה לו בית מלכות שם, ג' אין לו שם בית דירה אבל
הוא מתאכסן בתוכה ג' או ד' ימים, והוא עובר דרך המדינה ואוכל שם סעודה אחת
והולך, ד' אחר שעובר במדינה ונכנס בתוכה דבר עם אוהבו לבד, אבל לא אכל בתוכה
ולא נתעכב בתוכה כלל. צא ודקדק הראיות שהביא לאחד. בכל המקום אשר אזכיר את
שמי אבא אליך, בדרך מקרה, והוא לבדו יושגח כאומרו אליך וברכתיך ואלך מיד. בב'
אמר ויקשב ה' וישמע שמתעכב שם לשמוע. בג' אמר בקרב אלהים ישפוט, כי הוא
בתוכם, אבל לא יעמדו רגלי השכינה בארץ. בה' אמר ואגודתו על ארץ יסדה, כבונה
היסוד לעשות הבנין, ובעשרה אמר אלהים נצב בעדת אל ויושב שם לבטח, וכיון ששכינה
שורה בעוסקים בתורה נמצא המחזיק בידיהם נותן להקב"ה. הוא אומרו תן לו משלו
ח רבי אלעזר איש כפר ברתותא אומר תן לו משלו. כתב רבינו יונה ז"ל זה
הדבר בין לענין גופו של אדם בין לענין ממונו, שלא ימנע אדם עצמו ולא
ממונו מחפצי שמים, וז"ש שאתה ושלך שלו אשר בידו נפש כל חי, והממון הוא פקדון
אצלך א"כ אתה גזבר של הקב"ה. ולי נראה כי לזה הביא ראיה ממך הכל ומידך נתנו
לך, רמז שאנו גזברים שלו והוא כאילו נתנו מידך לך כי שלוחו של אדם כמותו, נמצא
שהביא ראיה מעולה למה שאמר שאתה ושלך שלו לפי דרכו של ר"י ז"ל. ולזה קרא הכתוב
הנדבה תנופת זהב, שאינו כנותן אלא כמוציא מרשות לרשות, כי עד כאן היה בביתו של
בעל הבית ועכשו בביתו של הקב"ה, אבל לעולם היא שלו דכתיב (תהלים כד) לה' הארץ
ומלואה. ויתכן לפרש אל ירע בעיניך לתת לו מאשר עמלת בו וגדלתו, כי הכח אשר בו
אספת ההון אינו מעצמך, אבל הוא נתנהו לך, כאומרו (דברים ח) וזכרת כי הוא הנותן
לך כח לעשות חיל, והיא אמונה בהשגחה פרטית. ולזה אמר (ישעיה נו) שמרו משפט
ועשו צדקה
ט רבי יעקב אומר המהלך בדרך, ואומר מה נאה אילן זה ומה נאה ניר זה.
ואף על פי שמתוך כך יבא לספר בשבחו של הקב"ה שברא אלה אפי' הכי
מתחייב