

מסכת אבות פרק שלישי
כדרך יחידי וקפנה לבו לכטלה הרי זה סתחיב בנפשש: ו בכי נחונא בן
אומר כל המקבל עליו עול תוךה משבירין ממנו עול מלכות ועול דרך
וכל הפורק ממנו עול תורה נותנין עליו עול מקכות ועול דרך ארן
רבי
פירוש מהרב החסיד ר' יוסף יעב"ץ ז"ל
היא שיחתי. ואחשוב עוד שטעם זו המשנה גדול מאד, כי מהארץ עד לרקיע כלו
המונים המונים מהם טמאים מהם טהורים, ומזדווגים לאדם, ולזה אמר הנעור בלילה
והמהלך בדרך יחידי שהוא פנוי ולא ישמור עצמו במחשבות הטהורות, תדבקנה בו
המחשבות המגונות המאבדות הנפש, אבל בעיר יהיה נטרד בראות בני אדם ויתחדשו
לו מחשבות ביישובו של עולם, גם בהיותם שנים ידברו בענייני העולם ולא יזדווגו
אליהם כחות הטומאה. ודע את זה מאד, שאם לא כן היה ראוי שיגנה יותר שנים ההולכים
יחדיו ולא נועדו בד"ת. כתב החסיד ר"י ז"ל בפסוק (משלי י) יראת ה' תוסיף ימים,
הדאגות מחלישות הכח ומקרבות קץ המות, ויראת השי"ת והדאגה על העונות וחסרון
עבודת האלהים לא תקצר את הימים, אבל ימים על ימי הירא תוסיף, (שם) ושנות
רשעים תקצורנה, תענוגות בני אדם מעמידות בנין הגוף מדרך התולדה, ושנות רשעים
המתעדנים במלאת תאוותם ושוברים עול מלכות שמים, תקצורנה בחטאתיהם מן המספר
הראוי לימי חייהם, וזהו טעם אומרו ברשעים שנות, שהרצון בו שנותיהם אשר היו ראויים
לחיות. ודע שנפל טעות בספרים שכתוב והמפנה, כי לא ימנע או הנעור מפנה או לא, אם
מפנה היינו המפנה, אם לא למה יתחייב, ולית נגר דיפרקיניה
ו רבי נחוניא בן הקנה אומר כל המקבל עליו עול תורח. הנה פירש לך זה האלהי
כל מה שכתבתי במשנה העליונה, כי הדבק במלך מלכי המלכים ועובד אותו
איך ישועבד למי שלמטה ממנו, ולכן העושה מלאכתו טפלה ותורתו עיקר מסייעין אותו
מן השמים מקום תחנותו שלא יצטרך להתבטל מתלמוד תורה, (משלי כא) כי פלגי מים
לב מלך ביד ה', וגם עול דרך ארץ, כי מלאכת הצדיק מתברכת וטוב מעט לצדיק, כענין
רות (ב) ותאכל ותשבע ותותר, וזה לאות מוחש לגודל התורה, שהממעט בעסקים יאכל
וישבע, והרודף אחריהם כל היום וכל הלילה יחסר לחמו
וראיתי לאחד מגדולי הדור שפירש (תהלים א) והיה כעץ שתול על פלגי מים, יש לתמוה
שכל אלו שזכר הם להפך מעץ השתול על פלגי מים, כי מרוב הלחות לא יתן
פריו בעתו ועלהו (לא) יבול מחולשתו של העץ, וכי יקח ממנוביתד לעשות כלי לא יצלח
למלאכה, לכן פירש שהרצון בו שהעוסק בתורה יומם ולילה כמו שאמר ובתורתו יהגה
אע"פ שאינו רודף אחר פרנסתו, השי"ת ישלח ברכה במעשה ידיו ויהיה כעץ שאע"פ
שהוא שתול על פלני מים ועל דרך טבע לא יתכן שיתן פריו בעתו, עכ"ז יתן פריו
בעתו ועלהו לא יבול. וזה הפירוש הוא טוב אם היה נמצא כן. לכן הנ"ל שמה שאומר
על, רצה לומר אצל פלגי מים ולא קרוב מאד, ואמר שהתורה היא נותנת קיום לעולם,
א"כ העוסק בה כל שתה תחת רגליו בטבע, הפך מחשבת האנשים
מלבד שאלה המשניות המדברות בעסק האנשים בתורה מקושרות עם אין אתה בא לידי עבירה,
עוד יש להם קשר זו עם זו. כי על הפסוק נסמכות השתים הראשונות, בשבתך בביתך הוא
הלשון בעצמו שנים שיושבין, שלשה שאכלו. הג' בלכתך בדרך, וסמך אליה שעה כיוצא בה
הנעור בלילה, הד' פן תאמר מלאכתי היאך נעשית, הה' בשכבך ובקומך, כי מנהג כל ישראל
להתקבץ בבתי כנסיות ובבתי מדרשות אגודות אגודות בבקר בבקר, כדאמרינן אלא אדם
בא מן השדה בערב נכנס לבית הכנסת אם רגיל לקרות קורא לשנות שונה, ותמצא
שבבית הכנסת מתקבצין בבקר ובערב עשרה עשרה, ובראותך החכמים היותן בן חורין
תשתדל