
מסכת אבות פרק שלישי
עקביא נן מהללאל אזמר הסתכל בשלשה דברים (אין אקה בא ליבי בה.
פירוש מהרב החסיד ר' יוסף יעב"ץ ז"ל
הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום, והוא המחיה את עצמו. ועל כן ראוי להמשך
אחר התורה בטבע כמו שאנו נמשכים להחיות את עצמנו, והוא מאמר מרע"ה (דברים
ל) ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך, בתחיית המתים. והתימה מזה המאמר מה
צריך לומר ובחרת בחיים אחר אומרו ראה נתתי לפניך היום את החיים, מי לא יחפוץ
בחיים, ולא הוצרך לומר כן כשאמר ראה נתתי לפניכם היום ברכה, כי מפורש הוא
מעצמו. והנ"ל שלפי שאמר למעלה שמהתורה נמשכים ב' דברים, הא' החיים והוא בעצם
וראשונה, והב' ואת הטוב והוא טובות זה העולם במקרה ושניה, כמ"ש (שם לב) כי הוא
חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים, הזהיר עתה שיבחרו בחיים מצד עצמם והוא הדבקות
בהש"י כי הוא הוא מקור החיים, כאומרו (תהלים לו) כי עמך מקור חיים, וכתיב (משלי
טז)באור פני מלך חיים. כבר ידעת מה שהוקשה למאמרם ז"ל שאמרו כל העושה מצוה
כמאמרה כו', ומאמרם ארור אשר לא יקיס, והתשובה מי ששם בלבו לעשות כל המצות
שיבואו לידו ולא באה אלא אחת לבד די. ולז"א לא עליך וכו' ולא אתה בן חורין, אבל
כפי הטורח השכר: ונאמן הוא בעל מלאכתך, ודע וכו'. לתורה האלהית הזאת ב'
תכליות, הא' כל מצוה ומצוה, הב' כולה. ואמר למעלה ולא עליך כו' כי בכל חלק תשיג
התכלית, א"כ יעלה החלק כמו הכל כי לא תקבל חלוק ח"ו, ולא אתה בן חורין, ולז"א
ונאמן הוא, כי איננו כבשר ודם המקפח שכר פועליו כשלא ישלימו כל הפעולה, ועכ"ז
דע מתן שכרן של צדיקים המקיימים מאל"ף ועד תי"ו כו': ד"א ב' מיני שכר יש,
הא' מאת הש"י, הוא אמרו ונאמן. הב' טבעי למצות אפי' לא היה הש"י מצוה,
והוא אומרו מתן שכרן. דומה ר' טרפון בב' מאמריו להלל ושמאי, כי הלל אמר אם
אין אני לי מי לי, ובא שמאי לחזק לבות בני אדם פן יאמרו אם הלל אומר כך אנו מה
נעשה וירפו ידיהם מן התורה, בראותם כי לא יוכלו למלאת חיובם, ע"כ אמר עשה
תורתך כו' כמו שפירשתי שם. וכן עשה ר' טרפון אחר שאמר היום קצר והמלאכה מרובה
חזר ואמר לא עליך, ואולי כי חזר ואמר ופירש במאמרו האחרון. ויש לדעת שאמר ג' דברים
שכתן שוה, אם למדת, ונאמן, ודע, כלם יורו על ענין אחד. והנ"ל שבא לתרץ ב'
קושיות במה שאמר ואם למדת תורה הרבה, שנראה שלפי הלמוד יהיה השכר, א"כ
הטפש והשכחן מה יעשה, והב' והלא אנו רואים ר' חנינא בן דוסא שהיה יודע כל
התורה כולה ואיה שכרו. והשיב לראשונה, ואם פעולתך בטורח גדול הלא לפום צערא
אגרא כי אינו מקפח שכר כל בריה, וכבר אמרו ז"ל כיוצא בזה על פסוק (תהלים קג)
כי הוא ידע יצרנו, ולב' השיב ודע מתן שכרן כו', כי לא יפרע הש"י לצדיקים מאלו
הטובות, כמו שכתבתי במשנת הוא היה אומר מרבה בשר, ואמרו ז"ל לא נברא העולם
אלא לאחאב בן עמרי ולר' חנינא בן דוסא, כי לא היה כאחאב רשע ועשיר, ולא כר'
חנינא בן דוסא עני וחסיד, על כן אמר צריך שתדע מתן שכרן של צדיקים לעתיד
לבוא. משל למלך שהיו לו ב' משרתים. הא' שרת אותו שלא כראוי, והב' כראוי, להא'
נתן לו שכרו ולא נטפל בו יותר וגזלוהו ממנו, מה הועיל בעמלו, ולב' נתן לו שכר
באופן שיהנה ממנו הוא לבדו ולא נגזל ממנו כלל. כך הש"י משלם לרשעים מטובות
זה העולם, ולצדיקים מטובות אמתיות. וזהו ודע מתן שכרן של צדיקים וכו'
עקביא בן מהללאל אומר הסתכל בשלשה דברים"א. העיד ר' יהודה אין עזרה
ננעלת על אחד מישראל בחכמה וביראת חטא כעקביא בן מהללאל. ובאמת
דבריו מעידין על שלמותו וכמו שנפרש. יש מפרשים כי לג' סבות יחטא האדם, הא'
התגאותו על חביריו ובזותו אותם ולזה ירצה לעשקם, הב' הרבות בתענוגים ובקנינים
המדומים