מסכת אבות פרק שני
כג 
י ני מךפון אומר היזם קצר והמלאכה מרנה והפועלים צלים והשנר ה
ועל הנית רוחק: יח הוא היה אוסר לא עליף המלאכה לגמור ולא אפה כן
חורין להכטל ממנה. אם למדת תורה הרבה נותנין לף שכר ברבה ונאמן
בעל מלאכתך ששלם לך שכר פעלתך. ורע מפן שכרן של צדיקים לעתיד
לבא: רני חנניא וכו'

רבי
פירוש מהרב החסיד ר' יוסף יעב"ץ ז"ל
יז רבי טרפוןש. בראות ר' טרפון כי בכלל דברי ר' אליעזר דברי חביריו, כי הוא נאחז
בשרשו של אילן, ראה לעשות סימנים לדבריו, ואמר היום קצר והמלאכה
מרובה, וא"כ ראה מה תעשה להשיב שולחך דבר. ואם אינו כדברי, מאמר ר' טרפון
חסר הגזרה, כי לא פירש מה ימשך מהיות היום קצר. אבל האמת כי הוא כמפרש
דברי ר' אליעזר. ובאומרו והפועלים עצלים הורה צורך ידיעת מה שתשיב את האפיקורוס,
כי האדם בטבעו נוטה אל המורגשות, וכשישמע דברי כופר יערבו לו, כי לא יצטרך
לטרוח ולהמית עצמו על דברי תורה, אמר (משלי ה) בני לחכמתי הקשיבה לתבונתי
הט אזנך, לשמור מזמות וגו' כי נופת תטופנה, ואולי תתפתה, היש פתוי גדול וערבות
יותר נפלא לשעתו כמינות, כי לא יצטרך לטרוח ולרדוף אחר החכמה, ולזה סמך לכאן
והשכר הרבה, לעורר הישן בשנת העצלות והסכלות, ועוד כי לידע להשיב לאפיקורום
צריך פלפול רב ויגיעה רבה, ולכך אמר אם הטורח מרובה הנה השכר לנגדו לפום
צערא אגרא
ובעל הבית דוחק, הוא פירוש ולפני מי אתה עמל, והורה בזה תשוקתו ית' להיטיב
אלינו כי לזה ברא עולמו, ולזה דמה הש"י לבעל הבית החפץ מאד בזריזות
הפועלים, ולכן אם תטרח הרבה תמצא חן בעיניו והלך לפניך צדקך. לחמש סבות
יתרשל האדם ממלאכתו, א' שיש לו זמן רב, כאיש אשר אמר לו המלך שילך אל בית
המלכות שהוא רחוק מביתו ק' פרסאות ונתן לו זמן שנה אחת. ב' כי הדרך מועט מאד
כפרסה או חצי פרסה. ג' כי הוא קל מאד. ד' כי השכר אשר אמר לו המלך לתת
לו אם ילך הוא דבר מועט. ה' כי אין המלך חושש כ"כ אם לא יעשה השליחות ההוא.
והנה ר' טרפון סלק כל הה' סבות האלה, והנם מבוארות. והפועלים העצלים האיברים
הפועלים המצות, כי יותר ירצו להתענג. ובעל הבית דוחק לעקור סברת האומר כי
אבדן הרשעים שלא יזכו לשכר, ולז"א כי אינו כן כי בעל הבית דוחק, כביכול כאילו
כבודו תלוי בכך. וז"א על כרחך אתה נוצר, וכמו שאפרש בס"ד
יח הוא היה אומר לא עליך המלאכה לגמור. חשש ר' טרפון פן יכשלו בדבריו באומרו
המלאכה מרובה, כי ידוע כי גמר המלאכה שלמותה והמשתדל ולא הגיע
לתכליתה לתהו והבל כחו כלה, ולזה היה אפשר להיות מאמר ר' טרפון סבה להרפות
ידי העוסקים בתורה הפך כוונתו, פירש ואמר אל תחשוב כן, כי זו המלאכה נבדלת
משאר המלאכות, כי בכל חלק ממנה ימצא התכלית דבק בו, והטעם כי מי יגיע אל
תכליתה כי היא בלתי בעלת תכלית כנותנה ית' שמו, א"כ אחד המרבה ואחד הממעיט
ובלבד שיכוין לבו. (ומזה הטעם אם הזכיר טל בימות הגשמים אין מחזירין אותו, אבל
אם לא שאל מטר מחזירין אותו ואע"פ שהזכיר טל), ולפי שרבוי הפעולות עושות רושם
בעובד והוא המקווה מהעבודה, אמר ובלבד שיכוין לבו, כי המיעוט בכוונה ירשם רושם
חזק כמרובה, כאומרו הוי רץ למצוה קלה. וא"ת א"כ אסתפק במעט ממנה, לזה אמר
ולא עתה בן חורין ליבטל ממנה, וזה עיקר גדול מורה על שלמות העוסק בתורה, כי
הוא דבק בשמו הגדול, וכל שיוסיף בעסק יוסיף להדבק בו, כאומרו (דברים ד) ואתם
הדבקים