מסכת אבות פרק שני
ך:טו רכי אלער אומר הוי שקיד ללמור תוךה ודע מה שתשיב לאפיקורום.
לפני מי אקה עמל ומי הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעלתך
רבי
פירוש מהרב החסיד ר' יוסף יעב"ץ ז"ל
והיה כצדיק כרשע. והתשובה כי אפי' הרשעים זוכים לאותו אוצר אבל לטובות הגופניות,
ובעלי תשובה לנצחיות, בשכר היותם מיחלים לחסדו, נמצאו זוכים מג' צדדים. הא'
מצד שפלותם, כי השפל מוכן לקבל החסד. והב' מצד הש"י, כי מכירים חסדו הגדול.
והג' מצד חוזק אמונתם, כי כל שהרבו לפשוע תתחזק אמונתם, והבן זה מאד. ורבים
הקשו למה לא נתקבלה תפלת מרע"ה כיון שנתחנן. ויש לומר וכי המעט בעיניך
(דברים לד) ויראהו ה' את כל הארץ, משל למלך שנשבע שלא יאכיל לבנו ברבורים
והוציא המיץ והשקהו, כך כוונת הכניסה הראיה וכבר הראהו. והנה תחלה הזהיר
על קביעות זמן התפלה, והוא בנוי עם תנאי הכוונה שזהו הזהירות, אחר כך על
החסידות להתפלל בתחנונים, אחר כך אמר לפחות אל תהי רשע לבדך, כי כמו שהעושה
המצות לעיני הבריות מקבל קצת שכרו, כך העושה עבירות (ואינו) [ושנאוי] מן החכמים
מקבל קצת ענשו, וכבר ידעת כי הגנב משלם כפל ולא הגזלן, אף אם אתה מתפלל ובני
אדם חושבים שאתה מכוין ואינו כן, הרי אתה רע לשמים לא כנגד הבריות. ולז"א אל
תהי רשע לבדך להתפלל בלא כוונה, כי בזה אתה רשע בפני עצמך, כי בני אדם אינם
מרגישים ברשע זה אלא אתה לבדךב
טז רבי אליעזר אומר הוי שקוד ללמוד תורהש. דברי זה האדון כלם סובבים על
מדותיו האלהיות כי מהם עלה לאותה מדרגה. והזהיר תחלה על שקידת
התורה והיא סבה טבעית ואלהית להעשות מעין המתגבר, כי יגעתי ומצאתי תאמין,
אמר (משלי ב) אם תבקשנה ככסף וגו' כי ה' יתן חכמה, בראותו שקידת התלמיד
ורוב טרחו בתורה. והמתדבק בבוראו מלמטה מדבקין אותו מלמעלה ונאחז באין
סוף. כתב ר"מ ז"ל בפרק נפרד שחבר קראו פרק ההצלחה וז"ל, ועל המשפיע השפעה
תמידית דביקה בלתי מתפרדת. ואמר נעשה כמעין המתגבר וכנהר שאינו פוסק את
מימיו, ולפי שהשקידה היא הפך טבעו של אדם, אמר ג' ענינים יעוררו לב האדם
לשקוד תמיד על דלתי התורה. הא' ידיעת מציאות הדבר הנדרש, וזה כי המשתדל
אחר דבר מה והוא מסופק במציאותו, אין השתדלותו כ"כ חזק, אבל היודע מציאות
הדבר יאזור מתניו להשיגו. ולזה אמר ודע מה שתשיב, שתהיה חזק בידיעתך אפי' כל
רוחות שבעולם באות ונושבות בך לא יזיזו אותך ממקומך. ואצלי דקדק באומרו ודע
מה ולא אמר ודע להשיב, כי אין ראוי להתוכח עמו כי אסור להסתכל בפני אדם
רשע, ואמר ר' אליעזר הגדול עקיבא הזכרתני פעם אחת הייתי מהלך בשוק העליון של
צפורי ושמעתי דבר אחד ועליו נתפסתי למינות, ולזה אמר ודע מה שתשיב את האפיקורוס,
לא שתשיב, אם לא שתצטרך להשיב לקדש את ה' ברבים, ע"ד (משלי כו) פן יהיה חכם
בעיניו, אלא שתדע אתה לעצמך שיהיה לבך חזק באמונתך ותשקוד על דלתי התורה
יום יום. והב' ידיעת גדולת האדון אשר אתה עובד, ויתרו הלך מעדונו של עולם
למקום תוהו יליל ישימון מידיעתו גדולת האדון אשר אליו הולך, כאומרו (שמות יח)
עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלהים, הוא אומרו ודע לפני מי אתה עמל. והג'
ומי הוא בעל מלאכתך, וזה כדי לשבר עצלותו של יצר הרע, כאומרו וגורל אחד
לעזאזל, ועוד שכן ראוי לעבוד את ה' מצד החומר ג"כ, וכמו שאמר (איוב לא) כי פחד
אלי איד אל, שבח עצמו בשתיהן ואע"פ שנראה שרגא בטיהרא, ושלשתם סבה להטות
לב האדם לעיון
רבי
כי כן כל מאוים בעה"ז וכן ישולם בעה"ז: וכבר משלו בזה לאדם הזורק שברי זכוכית לקופת מתן בסתר, והבן