מסכת אבות פרק שני
יט דב
היי לו לרנן ייחנן כן נכאי ואלו הן. בני לישר בן הוךקנום רכי והושע נן
רבי יוסי הכהן רבי שמעון בן נתנאל ורני אלמר כן עבך: הואה
שכחם (רכי) אליעזר בן הודקנום בור סוד שאינו מאבד טפה (רכי) הו
בן ננא אשרי יולךתו. רבי) יוסי הכהן הסיד. (רכיז שמעון בן נתנאל יראט
ורבי
פירוש מהרב החסיד ר' יוסף יעב"ץ ז"ל
בשלם שבשלמים והוא תכלית הבריאה. וכאשר חקרנו עליהם מצאנום חמש. הא' היא
החכמה, ועיקר למודו קודם שישא אשה, אמרו חז"ל וכי רחים בצוארו ויעסוק בתורה.
ב' אחר שנשא אשה יהיה משאו ומתנו בנחת עם הבריות, ועליו הכתוב אומר (צפניה
ג) שארית ישראל לא יעשו עולה. ג' אחר שיוליד בנים צריך להכנס לפנים משורת הדין
בכל מעשיו שמא טרדות בניו ובנותיו יטוהו מן הדרך. ד' אחר שיגדלו בניו צריך להיות
ירא לנפשו מאד ולהדריכם לעבודתו ית', כאומרו (בראשית יח) כי ידעתיו למען אשר יצוה
את בניו ואת ביתו וגו', כי אם יחטאו בניו יהיה נתפס עליהם אם לא ימחה בידם,
וזה נקרא ירא חטא, כמו שנקרא איוב בהיות זה משפטו, כאומרו (איוב א) והשכים
בבוקר וגו'. ואחר המעלות הללו יבוא אל המעלה החמישית וישב על כסא שלמותו הוא
ובניו כל הימים, ותתמיד נפשו במעלה הנכבדת הזאת. וקדוש כזה כבר ראה עולמו
בחייו ולכך נוצר, ועליו הכתוב אומר (ישעיה מט) ישראל אשר בך אתפאר. ולא הגיע
אדם למעלה הזאת עד שבא יעקב אבינו ע"ה, וכמו שנפרש בסוף הדרוש הזה אם יגזור
השם. והאדון רבן יוחנן בן זכאי עיין בתלמידיו ומצאו בהן אלו חמש המעלות, ונתיחד
כל אחד במעלתו. וזה דקדוק המאמר הוא היה מונה שבחן, ולא היה ראוי שיאמר אלא
היה מספר או מגיד מה ענין אומרו מונה, אבל רמז שמנה המדות הראויות להמצא
בשלם ומצאן בהם, י ואמר להם אשריכם בני כך ראיתי בחלומי אני ואתם היינו מסובים
על הר סיני ונתנה עלינו בת קול מן השמים עלו לכאן עלו לכאן טרקלין גדולים
מוכנים לכם, ועליכם נאמר ראיתי בני עליה והנם מועטים. וזה המאמר ראיה למה
שפירשתי במלת מונה, לפי שבהם היה שלמות התורה, ראה שהיו מסובים על הר סיני
ששם נתנה התורה, ולכן אמר להם עלו. ורבינו יונה אמר שבא לתרץ מה שהוקשה
לקצת איך היה מספר שבחן והרי אמרו ז"ל לעולם אל יספר אדם בשבחו של חברו, ולזה
אמר כי לא ספר לאדם אלא היה מונה בינו לבין עצמו. ולזה שמח ר' יוחנן כשמצא
בתלמידיו מנין מעלות התורה. ועתה אגיד שבחן
רבי אליעזר בן הורקנוס בור סוד ה. נתייחד בחכמה. יהושע בן חנניה קנה השנית.
אמרו ז"ל (יומא פו) בזמן שאדם עוסק בתורה ומשאו ומתנו בנחת בשוק עם
הבריות מה הבריות אומרות ברוך שזה ילד ברוך שזה גדל אשרי רבו כו', יוסי הכהן
נתיחד בשלישית חסיד. שמעון בן נתנאל ברביעית ירא חטא. וצריך שתדע שיראת חטא
מעלה גדולה מאד, ור' פנחס בן יאיר מנאה אחר הענוה, אמר קדושה מביאה לידי ענוה,
ענוה מביאה לידי יראת חטא, ונאמר באברהם אחרי הפעל הנכבד ההוא (בראשית כ)
עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה. שמא תאמר הרי אמר התנא אין בור ירא חטא ולא
עם הארץ חסיד, נראה שהחסידות גדולה מיראת חטא, אני אשיבך מלין. שני מיני יראה
הם. הא' מצד העונש והוא בשעת מעשה, ועל זה אמר אין בור ירא חטא אשר לא ידע
להזהר. הב' מעלה גדולה לא נמצאת זולתי בשלמים מאד העובדים מאהבה גמורה ע"מ
שלא לקבל פרס, והם יראים שלא יגרום החטא, כי זוכרים חטאיהם ואינם מעלים על
לבם צדקתם כלל כי שב להם טבע שני, כאומרו לכך נוצרת. ולזו המעלה הגיע אברהם
באותו המעמד הנכבד ולא הרהר כלל אבל סבר וקבל שמא גרם החטא. ונא עלו צדקותיו
י חגיגה יד: העדר השגת אתמול על