
מסכת אבות פרק שני
לו חיי העולם הבא: ט רכן יוחנן כן זכאי קבל מהלל ומשמאי. הוא הנה אור
עשית תורתך הרבה אל פחזיק טובה לעצמך כי לכך נותרת:י חמץה תלמידים
היו
פירוש מהרב החסיד ר' יוסף יעב"ץ ז"ל
הצלחות העולם, וסדרם בסדר נאות מאד וחלקן לארבעה אבות נזיקין. הא' בעצמו של
אדם והם נחלקים לשנים. א' בגופו, ב' חוצה לו. הב' למדינה, הג' משותף למדינה
ולגבוה, [הד' כולו לגבוה]. הא' מרבה בשר, והוא בעצמו לקח מכל תענוגי הגוף
היותר עצמי להעמדת הגוף ומה יהיה בנותרים ורבויו היזק בעצמו, להודיע כי הנזק
בעצם ולא במקרה. הב' הנכסים והם חוצה לו, והיזקם גדול מהנאתם, כי הנזק בעצמו.
הב' העבדים והם מפסידים המדינה, מקום התועלת שיגדל שמו במדינה שם הנזק.
השפחות הנזק משותף למדינה ולגבוה, והוא כפלים מהתועלת שהוא כבוד אשתו והן
תגלינה קלונה. הנשים הנזק כולו לגבוה. ולפי שלא יוכר האור אלא בחושך זכר ה
דברים אחרים הפכיים לגמרי מאותם אשר זכר בראשונה, וסדרם על הסדר עצמו שסדר
הראשונים. אם בעצמו מרבה תורה מרבה חיים, הפך הבשר שמרבה רמה, והתורה
מתשת כחו של אדם ונותנת לו חיים. והתלמידים הפך הנכסים שהם חוץ לגופו של אדם
ומזיקים גופו, והישיבה בהפך שמרבה חכמה. והדאגה תעציב האדם, והחכמה תאיר
פניו. וע"י העצה והתבונה תתנהג המדינה ותכונן, הפך העבדים. מרבה צדקה הפך
השפחות. ואמר התנא ויהיו עניים בני ביתך, ועל הזמה תרבה הקטטה, כמו שמפורש
באותו מעשה של אותה המטרונא עם ר' יוסי. מרבה שלום למטה, כי העני לא יארוב
לעשיר, אבל יאהבנו למעלה, כי הוא מתרעם על הש"י (איוב ג) למה יתן לעמל אור
וחיים למרי נפש, וזהו (ישעיה כז) שלום יעשה לי ממש. ושם טוב הפך הכשפים. ולפי
שתועלת הנשים להרבות בנים שימשך שמו, אמר כי קנה שם טוב קנה לעצמו, ואין כן
הבנים כי הוא משותף עם אחר בהם, וכתיב (ישעיה נו) ונתתי להם בביתי ובחומותי
יד ושם טוב מבנים ומבנות. ולפי שהזכיר ה' מעלות ולא יותר והיה מוכרח לעשות כן
לפי שזכר ה' כנגד ה', אמר דרך כלל כמה מעלות טובות לדרך החיים אשר לא יספרו
מרוב, ודרך כלל קנה לו דברי תורה קנה לו חיי העולם הבא. והיה ראוי לומר עסק
בדברי תורה. וי"ל אם קנה אותם בממונו שהחזיק בעלי תורה. ד"א שיקנה אותם
בנפשו קנין אשרי מי שבא לכאן וכו'. יתברך המשגיח האמתי לעד כי שם טבע ההכנה
שתפסד ברבויה כתאוה והנכסים, שאל"כ היה נפסד העולם בכללו ההכנה והתכלית, והיו
רודפים אחרי ההכנה עד שהיו בולעים איש את רעהו ונמצא התכלית בטל מאליו. ולפי
שסבת התאוה יותר מצויה הפליג בשמירתה
רבן יוחנן. אם עשית תורתך הרבה א. בחן דברו שלא אמר אם עסקת בתורה הרבה.
כי לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה. ולז"א אם עשית תורתך
ברבוי כמו שלמדת וקיימת ויסרת רבים, ובזה רב זכותך כמ"ש הכתוב (דניאל יב)
ומצדיקי הרבים ככוכבים. אל תחזיק טובה לעצמך, אלא להקב"ה שהשגיח בך כמו זו
ההשגחה הנפלאה. ואמר זה לפי שנתבאר לו מדברי הלל ע"ה שזו היא ההצלחה לא זולתה
וכמו שפירשתי למעלה, וזה ענין דברו כי לכך נוצרת, ואם כן אשריך שראית עולמך
בחייך. ובמאמר ה' אורי וישעי כתבתי ענין נאה בס"ד יעויין משם
י חמשה תלמידים. קודם שאפרש אקדים הקדמה אחת מקפת בכל מה שכללו
השבחים האלה ומה אמר להם צאו וראו איזו היא דרך טובה ודרך רעה,
וכן הג' דברים שאמר כל אחד ואחד עד סוף הפרק, כי הכל דרוש אחד, וזו היא
ההקדמה. אמר למעלה כי לכך נוצרת, ראה עכשו לסדר כל השלמיות שראוי להמצא
בשלם
י שלא לאמר כתי ועוצם ידי עשה ני החיל הזה, ועד"ז לא יצטרך לטרוח הרבה