
פרק
פירוש מהרב החסיד ר' יוסף יעב"ץ ז"ל ראשון
מקוים בע"ה, ברא עולמו, ועכשיו הוא מתקיים אחר שנברא על אלה הג' דברים. ועוד
כי אלה הג' דברים תבה לקיום הג' עמודים אשר העולם נכון עליהם, ונדמה קצת לזמן
שבית המקדש קיים שהיו אלה העמודים על עמדם בשלמות. הדין הוא סבת קיום
התורה, כי כאשר יסרב אחד לקיים עד האלהים יובא ויענישוהו עד יקבל עליו לעשות
את כל דברי התורה. האמת הוא קצת תיקון לעבודה, כי על ידי העבודה היתה השכינה
שורה בינינו והיינו מושגחים מכל העם אשר על פני האדמה, ובשמירת האמת שהוא
חותמו של הקב"ה יתן עיניו בנו לטובה, וע"י האמת נכיר את מי שאמר והיה העולם
ונבטח בו ונתפלל לפניו, והתפלה חשובה כקרבנות, ואין ספק (אלא) שהמודה על האמת בהיותו
יכול להעלימו הוא מאמין בהשי"ת. השלום הוא סבת גמילות חסדים. נמצא העולם
מתקיים ע"י אלה, והבוחר בקרבנו של עני כאשר אין ידו משגת מתפייס באלה הג'
בגלותנו. משל למלך צוה לעבדיו להביא לפניו מזון לרוכבי הרכש אשר לפניו, והרוכבים
ספו תמו והעבדים מביאים המזון כמנהגם אין עליהם תרעומת כלל. וכתב ה"ר יצחק
ישראל ז"ל, הזכיר רשב"ג שלום בסוף לפי ששלשתם נכללים בו, שכשיש שלום בעולם בהכרח
יש אמת, כי רוב הקטטות שבעולם אינם אלא בסבת העדר האמת, וכשיש אמת בעולם
לא יצטרכו לדין, וכמ"ש החכם ראב"ע אילו היו כל ישראל צדיקים לא היינו צריכין לסדר
נזיקין, נמצא השלום כלי מחזיק הכל עכ"ד. [והנה] בזמן הבית היו אלה על מתכונתם ובעבורם
נברא, אחר החורבן נחלשה התורה ובטלה העבודה צריך לחזק העמוד הג', ומעלת הדין
גדולה, כי ברא עולמו בחכמה בתבונה ובדעת, והדיינין צריכים לחכמה, כי חכמת אלהים
בקרבו לעשות משפט (מ"א ג), והתבונה להתבונן בטענות בעלי הריב, וכן כתיב (שם) ושאלת
לך הבין, וכאשר יכיר הדיין הבורא נקרא דעת את ה', א"כ יעמוד הדין במקום התורה
וימלא חסרונה. וכן נאמר למצטערים על שלא היו עוסקים בתורה מצד הדין (שמות יח)
ויעמוד העם וגו', וכי כל היום דנין אלא כל הדן דין אמת לאמתו מעלה עליו הכתוב כאילו
נעשה שותף (שבתי), והאמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף, כמו שהשפע יורד בזכות
הקרבנות, א"כ תעמוד במקום הקרבנות. והשלום סבת ג"ח, והכל מתוקן
עתאבאר לך ברמז קצת ממה שרזמתי במשנת על ג' דברים העולם עומד. כבר
ביארו לך חכמים, כי השלום הוא הכלי שמחזיק הכל, והג' דברים שאמר התנא
שהם קיום הג' הראשונים כלם בשלום, והג' עולמות עומדים עליהם, וקודם חטאו של
אדם הראשון היתה עיקר השכינה בארץ, ובביאת משיחנו תתקיים נבואת (דניאל ג) חזי
הוית עד די כורסוון רמיו וגו' שולטניה שולטן עלם, וכתיב (ויקרא כו) ונתתי שלום בארץ,
וכתיב (שם) ונתתי משכני בתוככם. וא"ר אליעזר הגדול לאותו המין ששאל לו (חניב)
גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון, ב' בתים ייעד לכם וכבר קיים ומה
תקוו עוד, והשיבו כי כן הוא אבל עדיין לא קיים דברו, כי אלה הבתים לא היו מעשה
ידיו דכתיב (שמות טו) תביאמו ותטעמו בהר נחלתך וגו' מקדש ה' כוננו ידיך וגו', אין כאן
מעשה ידיו שישכון שכינתו לבטח בבהמ"ק של מטה שהוא מכוון כנגד של מעלה, ואותו
הבית לא יחרב לעולם כי הוא יהיה מעשה ידיו, אבל מעשה ידי אדם א"א להיות קיים,
ולזה התנבא שלמה ע"ה (תהלים קכז) אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו, וכתיב
(שמות טו) מקדש ה' כוננו ידיך. שנוי בנביאים (זכריה ב) ואני אהיה לה נאם ה' חומת
אש סביב. משולש בכתובים (תהלים קמז) בונה ירושלים ה', ועל זה כתיב גדול יהיה
כבוד הבית הזה האחרון, וכתיב שם (חני ב) ובמקום הזה אתן שלום אמר ה' צבאות. ואז
יחזרו שלשתם ויתקיימו בשלימות. הדין (ישעיה א) ואשיבה שופטיך, האמת (זכריהח)
ונקראה ירושלים עיר האמת, השלום (שם ט) ונכרתה קשת מלחמה ודבר שלום לגוים ומשלו
מים עד ים. והבן אומרו מים עד ים ולא אמר ונתן שלום אלא ודבר, כי השלום לישראל
לבד, והוא הרמוז (במדבר כה) את בריתי שלום, ועליו אמר (תהל: כט) ה' יברך את עמו בשלום
רבי